33ויחרד כמשמעו לשון תמיהה ומדרשו ראה גיהנם פתוחה תחתיו. אע"פ שפי' ויחרד מענין תמיהה אינו כמשמעו כי פירושו מענין פחד עם כל זה אמר כמשמעו לשון תמיהה מפני שהמכוון פה מדרך הפשט היא התמיהה לא הפחד שלפתחה של גיהנם כי הוא דרך דרש בעלמ':34מי איפא לשון לעצמו משמש עם כמה דברי'. פי' אין זאת המלה מורכבת מאיה ומפה רק הוא לשון בפני עצמו שהרי הוא משמש לכמה עניינים פעם עתה כמו מה לך איפה פעם אנה כמו איפה היית ביסדי ארץ פעם מה תארו כמו איפה האנשי' אשר הרגתם ואלו היתה מורכבת מאיה ומפה לא היתה משמשת על כל אלה הענייני' ומ"ש אחר זה איפוא איה פה הוא הפי' הסובל לפי המקום הזה לא שהוא פי' המלה הזאת בכל מקו' כי לא יתכן לפרשה איה פה במקום שפירושה עתה ולא במקום שפירושה מה תארו:35מי הוא ואיפוא הוא. מפני שפי' איפוא הוא פה כמו איה פה ונשאר מי לבדו ולא יתכן מבלתי מלה דבקה לו מורה לנסתר או לנמצא או למדבר בעדו הוצרך להוסיף עליו מלת הוא המורה על הנסתר שפי' מי הוא המביא את המטעמים ומפני שהן שתי שאלות לפי הפי' הזה מי הוא שהביא המטעמי' ואנ' הוא הוצרך להוסיף וי"ו במלת איפוא ואמר מי הוא ואיפוא הוא:36כל טעמים שבקשתי לטעום טעמתי בו. ב"ר דאל"כ מכל למה לי:37שלא תאמר כו' לכך הסכים כו'. ב"ר דאם לא כן גם ברוך יהיה למה לי הא כבר ברכו:
