26בעקב עשו סימן שאין זה מספיק לגמור מלכותו כו'. דאל"כ נהי דאצטריך למיכתב וידו אוחזת בו להודיע שהיה מעכבו מפני שנוצר מטפה ראשונה ועשו מן השניה לה כדי שיהא ראשון ללידה כראשון ליצירה ויפטור את רחמה ויטול הבכורה מן הדין אלא בעקב עשו מה בא להודיענו וזה אינו אלא לדעת האומר ויקרא שמו יעקב הב"ה אבל לדעת האומר אביו הוא שקראו כן צ"ל דאצטריך בעקב כדי להודיע שהטעם שקראו אביו יעקב הוא מפני אחיזת העקב וזהו שכתב אחר זה ד"א אביו קראו יעקב על שם אחיזת העקב משמע אבל לדעת האומר הקב"ה קראו יעקב לא קראו על שם אחיזת העקב:27ועשר שנים צפה והמתין לה כמו שעשה אביו. כלומר וליכא למילף מיצחק לשהיית כ' שנה והא דמשני בגמ' שאני יצחק דעקור הוה עדיפא מיניה קא משני דאפי' אם היתה ראויה להריון משנשאה לא הוה ילפינן מיניה דשאני יצחק דעקור הוה אבל אין זה מחוור אצלי דאדרבה שנוייא דהכא עדיפא דאי משום דעקור הוה למה לא התפלל מהיותו בן חמשים שנה שכבר שהה עשר שנים ולא ילדה אבל המתין לה עשרים שנה עד שהיה בן ששים שנה:28ושפחה לא רצה לישא. פירוש וכי תימא בשלמא לפי שנוייא דעקור הוה תו ליכא למיפרך ונילף מיצחק אלא לפי שנוייא דהכא דלא המתין לה רק עשר שנים כאביו אכתי איכא למיפרך נילף מיצחק שהמתין לה עשר שנים ולא נשא אשה כאביו אלא הוכרח להתפלל השיב ואמ' ושפחה לא רצה לישא כאביו לפי שנתקדש בהר המוריה להיו' עולה תמימה. וא"ת נהי דלא הוה מצי לישא שפחה כאביו מ"מ היה לו לישא אשה אחרת עליה או יגרש ראשונה וישא שניה ועוד למה לא ישא שפחה כשישחרר אותה וישאנה בכתובה וקדושין כאשה כמו שעשה אביו ומה הפרש יש בינה ובין האשה אחר ששתיהן יחד הורתן ולידתן שלא בקדושה. ושמא י"ל כיון שנתקדש א"א לו לישא אשה אחר' כלל חוץ מאשתו ראשונה והא דנקט ושפחה לא רצה לישא לאו דוקא שפחה אלא אורחא דמילתא נקט דאורחא דמילתא שתתן לו אשתו את שפחתה לאשה כדי שתהא כפופה לה:
