מפרשים:
10 ניכרים היו משאר גמלים שהיו יוצאים זמומים מפני הגזל. ב"ר דאל"כ מגמלי אדוניו למה לי ואף על פי שבהמתן של צדיקים אין הב"ה מביא תקלה על ידן כדאיתא בפ"ק דחולין גבי חמורו של ר' פנחס בן יאיר ה"מ היכא דלא קביע היזיק' אבל היכא דקביע הזיקא כגון בעוברו בין השדות לא אי נמי אין סומכין על הנס כדאיתא בפרק קמא דקדושין דכתיב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ואם כן הא דשאלו ר' הונא ור' ירמיה מר' חייא וכי לא היו גמליו של אברהם כחמורו של ר' פנחס בן יאיר אינה שאלה:
11 שטר מתנה כתב ליצחק. ב"ר דאל"כ מאי וכל טוב אדוניו בידו הא ליכא למימר מאי בידו ברשותו דומי' דויקח את כל ארצו מידו שלא יתכן לומר שנתן ממונו ברשותו של אליעזר וליכא לאקשויי מקרא דויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק דמשמע דעד ההיא שעתא לא נתנם לו דכבר פרש"י שם משם ר' נחמי' ברכה דאיתיקי שא"ל הב"ה לאברהם והיה ברכה כו' מסרה ליצחק ב"ר. אבל מה שפי' הרמב"ן ז"ל על זה שהחזיק אותו בנכסי' בשעת פטירתו שלא יערערו עליו אינו מחוור שאם כן מה תועלת בשטר מתנה שכתב ליצחק ומסרו לאליעזר להראותו כדי שיקפצו לשלח לו את בתם הרי אין באותו שטר ממש כיון שלא החזיקו עדיין בנכסיו שהרי במתנת בריא אין המקבל זוכה בה אלא בכסף או בשטר או בחזקה וא"ת אותו שטר מתנה שנתן ביד אליעזר שטר שכתוב בו שדי נתונה לך היה שמיד כשהגיע השטר בידו זכה במתנה אם כן מאי האי דקאמר לומר שהחזיק אותו בנכסים שלא יערערו עליו הרי כבר קנה ואי איפשר לערער עליו. אבל יש לתמוה איך עשה זה אברהם והלא קיים כל התורה כלה ואפילו עירובי תבשילין כדאיתא ביומא ואם כן איך העביר הנחלה מישמעאל ובני קטורה ונתנה ליצחק והא אמרינן בפ' נערה שנתפתתה שיננא לא תהוי בי עבורי אחסנתא אפי' מברא בישא לברא טבא. ושמא י"ל שאני הכא דכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע: