מזרחי, בראשית כ״ב:ג׳

מפרשים:
1 ויחבש הוא בעצמו. ב"ר דכיון דקרא בזריזות מצוה קא מיירי כדמשמע ממלת וישכם צריך לפרש גם כן קרא דויחבש את חמורו בזריזות המצוה א"נ מייתורא דקרא דאי ויחבש הוא בעצמו היינו דאיצטריך ויחבש להודיעך זריזותו במצות אלא אי אמרת על ידי צווי כמו ויבן שלמה למה לי ויחבש וכי תעלה על דעתך שרכב חמורו בלתי חבוש וכן גבי ויאסור מרכבתו מזה הטעם עצמו אמרו הוא בעצמו וכן ויאסור את רכבו הוא בעצמו:
2 ישמעאל ואליעזר. דאם לא כן מאי את שני נעריו דקאמר וכי שני נערים בלבד היו לו והלא כשרדף אחר המלכים עם שי"ח נערים מילידי ביתו רדף אחריהם והיה לו לומר ויקח שני נערים אתו מאי את שני נעריו המיוחדים לו שהם ישמעאל ואליעזר:
3 שאם יצטרך האחד לנקביו. אבל בפרשת בלק כתב מכאן לאדם חשוב היוצא לדרך יוליך עמו שני אנשים לשמשו וחוזרין ומשמשין זה את זה וזה וזה יכשר:
4 ויבקע וצלח כמו צלחו הירדן. לא ידעתי למה הוצרך להביא פה דברי המתרגם והלא לשון בקוע יותר מבואר הוא מלשון צלח כמו שכתב אחר זה צלחו הירדן לשון בקוע ושמא י"ל שלא הביאו פה אלא לפרש אותו שלא יחשוב חושב שמלת וצלח היא מענין הצלחה: