מזרחי, בראשית כ״ב:ב׳

מפרשים:
1 אין נא אלא לשון בקשה. אינו רוצה לומר אין נא בכ"מ אלא לשון בקשה שהרי מצינו בכמה מקומות נא שאינו לשון בקשה אלא הכי פירושא אין נא האמור פה אלא לשון בקשה דאל"כ נא למה לי:
2 ולמה לא גלה לו מתחלה. קח נא את יצחק אבל הוצרך לומר את בנך את יחידך אשר אהבת ואח"כ את יצחק כדי לחבב את בנו בעיניו בכל אותן התארים של חבה לקח לו שכר על כל דבור ודבור של תארי החבוב כי כפי ריבוי החבובים ככה הוא צערו בזביחתו ולפום צערא אגרא כל זה בבראשית רבה בשני מקומות בפרשה הזאת ובפרשת לך לך כרבי יוחנן אבל מה שכתב שלא לערבבו פתאום ותזוח דעתו עליו ותטרף אינו כתוב בב"ר ולא ידעתי היכן מצא אותו:
3 הקדוש ברוך הוא מתהא את הצדיקים ואחר כך מגלה להם כדי להרבות שכרן. כי כשמעלים להם הדבר מתחלה הם מצטערים בו ובזה מתרבה שכרם דלפום צערא אגרא:
4 על שם שמשם הוראה. ונקרא כן על שם העתיד: