מזרחי, בראשית כ״א:י״ז

מפרשים:
17 מכאן שיפה תפלת החולה מתפלת אחרים. ב"ר והא דאמרי' בפרק קמא דברכות ולוקי רבי יוחנן לנפשיה ומשני אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים צ"ל משום דלא מצי מכוין אבל במצי מכוין טפי עדיף:
18 לפי מעשיו של עכשיו הוא נידון. אבל בן סורר ומורה דאמרינן בסנהדרין שהוא נהרג על שם סופו היינו מפני שכבר התחיל בדרכים המביאים למעשים הרעים שבסופו:
19 אמרו לו צדיק. פי' מאותה עבירה של צמא אבל משאר העבירות רשע גמור היה כדלעיל. אבל יש לתמוה למה לא קטרגו המלאכים מאותן עבירות שבידו אבל קטרגו מן העבירה שעתיד לעשות ולא הוא עצמו אלא בניו אחריו. ושמא יש לומר מפני שעכשיו היה נידון בצמא אם למות בה ואם לחיות קטרגו עליו מעבירת הצמא שהיא מדה כנגד מדה והניחו השאר. אך קשה כיון שלא יכלו לקטרג מאותה עבירה של צמא היה להם לקטרג מהעבירות שבידו. ושמא יש לומר שהאגדה הזאת אתיא אליבא דר' שמעון דפליג עלייהו דרבי עקיב' ושאר הדורשין שדרשו קרא דמצחק לגנאי: