1תקנו על עמדו. כי לא יתכן להיות כמשמעו שכבר נעשה ביום ראשון אי נמי מייתורא דויעש הוא דדריש לה הכי כי היה די במאמר ויהי כן הבא אחריו:2כמו ועשתה את צפרניה. אין זה סותר מה שפי' בפרשת תצא דאיכא למימר דגידולייהו לגבי דידהו הויא תיקון ולגבי בעל הצפרנים הוי ניוול אי נמי הכא דקאי אקרא דויעש שפירושו תיקון פירש גם ועשתה תקון אליבא דר' אליעזר התם דקאי איפת תואר שכל אותה פרשה בנוולה קמיירי פי' אותה תגדל כרבי עקיבא דפליגי בה ביבמות בפרק החולץ:3על הרקיע לא נאמר אלא מעל לפי שהם תלויים באויר. בב"ר ואין זה סותר ההיא דיבמות פרק מצות חליצה דדרשו מעל רגלו ולא מעל דמעל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין רגלו דהתם המ"ם של מעל משרת במקום מן ונשארה מלת על עליו ממש שלא יהא דבר חוצץ בנתיים אבל הכא אין המ"ם של מעל משרת במקום מן אלא במקום צד ופאה כמ"ם בית אל מים והעי מקדם כאלו אמר ויבדל בין המים אשר מצד המעל של רקיע ולא שעל הרקיע:4שלא נגמרה מלאכת המים עד יום השלישי. שביום השני לא נעשה בהם רק ההבדל לא ההקוות. ואם תאמר מכל מקום היה לו לכתוב כי טוב מפני גמר מלאכת הרקיע שלא קרשו עד יום שני כמו שכתוב ביום הג' כי טוב שני פעמים אחד לגמר מלאכת השני ואחד לגמר מלאכת היום. י"ל דקרישת הרקיע אינה כהקוות המים שההקוות אף על פי שהיא גמר מלאכה היא גם כן מלאכה אבל קרישת הרקיע אינה אלא גמר מלאכה ואין לומר כי טוב בעבור גמר מלאכה לבדה:5אחת לגמר מלאכת השני. ב"ר אבל הראות היבשה אינה מלאכה בפני עצמה רק נמשכת מן ההקוות:
