1לפי שפרסה נדה שחזר להיות לה אורח כנשים. ואברהם אבינו אוכל חוליו בטהרה הוה כדאיתא במציעא ופרש"י בחולין שנעשו על טהרת הקדש דקביל עליה לאכול חוליו בטהרת הקדש פי' שרוצה להרגיל את עצמו בטהרת קדשים שאם יאכל שלמים או תודה יהיה בקי בשמירתו וחולין שנעשו על טהרת הקדש כקדש דמי שחייב להבדיל מדרבנן מכל הטומאות הפוסלין וזהו אליבא דאפרים מקשאה אבל רבנן פליגי עליה בב"ר ואמרי אפילו פת הביא ומה אם דברים שלא אמר הביא דברים שאמר על אחת כמה וכמה:2קמא קמא דמטא אייתי קמייהו. פי' היותר ראשון שנגמר בשולו הביא לפניהם וזהו שכתוב ובן הבקר אשר עשה ולא ובני הבקר שהרי שלשה היו והא דכתיב וימהר לעשות אותו ולא אותם כבר פירשו בגמרא כל חד וחד יהביה לנער אחד ועשה אתו אבל גבי ובן הבקר אשר עשה דקאי אאברהם כדכתיב בתריה והוא עומד עליהם אין לפרש אלא קמא קמא דמטא אייתי קמייהו ואע"פי שפשט המקראות אתייא כב"ר דאמרי בן בקר רך וטוב דרכיך וטב ואינן אלא חד מכל מקום רש"י בחר דרך הגמרא שאמרו שלשה:3נראין כמו שאכלו. במציעא ובב"ר פירשו ואמרו נראין כאוכלין וראשון ראשון מסתלק אבל התוספות כתבו שבסדר אליהו רבה קתני לא כאותו שאומר נראין כאוכלין אלא אוכלין ממש מפני כבודו של אברהם ופליגא אדהכא:
