1והיה דואג שמא נתקבלתי שכרי. בב"ר כרבנן דאמרי לפי שהיה אברה' מפחד ואומר ירדתי לכבשן האש ונוצלתי לרעבון ונוצלתי עם המלכי' ונוצלתי הרי קבלתי שכרי בעולם הזה ואין לי כלום לעתיד לבא א"ל הב"ה אל תירא אנכי מגן לך וכל מה שעשיתי לך בעולם הזה חנם עשיתי עמך אבל שכרך מתוקן לעתיד לבא ולא כר' לוי דאמר לפי שהיה אברהם מפחד ואומר שאותן המלכים שהרגתי שמא בניהם מכנסין אוכלוסין ובאין ועושין עמי מלחמה א"ל הב"ה אל תירא אנכי מגן לך מה המגן הזה אפי' כל התרבות באות עליה היא עומדת כנגדן כך את אפי' כל אומות העולם מתכנסין עליך נלחם אני כנגדן ואע"פ שדברי ר' לוי יותר קרובים לפשוטו של מקרא שכן מצינו ביעקב אבינו ע"ה שפחד מזה שאמר עכרתם אותי להבאישני ונאספו עלי והכוני מכל מקום שכרך הרבה מאד דכתיב בתריה משמע כרבנן ואע"ג דרבי לוי תרתי אמר חדא הך דלעיל ואידך שהיה מפחד ואומר שבכל אותן האוכלוסין שהרגתי שמא היה בהם צדיק א' או ירא שמים א' משל לאד' שהיה עובר בפרדסו של מלך וראה חבילות קוצים ירד ונטלם הציץ המלך וראהו נעמן מפניו א"ל למה תטמן מפני פועלים הייתי צריך לקוששן קששתן אתה בא וטול שכרך כך אמר הב"ה לאברהם אותן האוכלוסין שהרגת קוצים כסוחים היו ויש לך לקבל שכר הרבה על שבערת אותן ואם כן מצינן לפרושי שפיר אל תירא אברם לא מהמלכי' שהרגת שמא יתכנסו עליך ולא מהעונש שמא היה בתוך אותם שהרג' שום א' צדיק או ירא שמי' כי אנכי מגן לך מה המגן הזה אפילו כל החרבות באות עליה היא עומדת כנגדן כך אפילו כל אומות העולם באים עליך אני אלחש כנגדן ושכרך גם כן הרבה מאד על שבערת את הקוצים מכל מקום אינו מתיישב על פשוטו של מקר' מפני שאם היה דואג אברהם אבינו על העונש לא היה צריך להבטיחו רק על העונש שהיה דואג בו לא על השכר:2אנכי מגן לך מן העונש. הא לא אתיא לא כר' לוי ולא כרבנן אבל י"ל שרש"י ז"ל להיותו רודף אחר פשוטו של מקרא כמו שכתב בפרשת בראשית וראה שהמדרש שדרשו רבנן על אנכי מגן לך אינו מתיישב אחר פשוטו של מקרא והמדרש שדרש בו רבי לוי אע"פ שמתיישב יותר אינו מתיישב על שכרך הרבה מאד הבא אחריו פירש אנכי מגן לך מן העונש שלא תענש על כל אותן נפשות שהרגת אלא אדרבה שכרך הרבה מאד ואל תדאג על קבול שכרך:
