מזרחי, בראשית י״ד:ז׳

מפרשים:
1 עין משפט על שם העתיד שעתידין משה ואהרן להשפט שם על עסק אותו העץ. הרמב"ן ז"ל כתב זה לשון רש"י מדברי אגדה ולא הבינותי זה כי קדש זו היא קדש ברנע כי היא באיל פארן אשר על המדבר וממנו נשתלחו המרגלים בשנה השנית שנאמ' אל מדבר פארן קדשה וכתיב ונבא עד קדש ברנע ותאמרו נשלחה אנשי' לפנינו ושם ישבו ישראל ימים רבי' אבל קדש ששם משפט הצדיקי' היא במדבר צין שבאו שם בשנת הארבעים שנאמר ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחדש הראשון וישב העם בקדש והוצרך לישב המדרש ואמר אולי המדרש על השם בלבד הוא רמז הכתוב כאלו אמר שהעיר הנקרא בזה השם שהיא עיר קדש שם יהיה משפט משה ואהרן עכ"ד: ואני תמה מאד איך נעלם ממנו מה שאמרו בסדר עולם והביאו רש"י בפרשת אלה הדברי' ותשבו בקדש ימים רבי' תשעה עשר שנה עשו בקדש שנא' כימים אשר ישבת' בשאר המסעות והם היו ל"ח שנה י"ט מהם עשו בקדש וי"ט מהם חוזרין ומטורפין וחזרו לקדש שנאמר ויניעם במדבר שנרא' מזה שהם סוברי' שקדש ברנע שבאו שם בשנה השנית היא קדש מדבר צין שבאו שם בשנת המ' שבשנת המ' חזרו ובאו שם דאם לא כן מאין להם לומר שחזרו ובאו בשנת המ' לקדש ברנע שהיו שם בשנה השנית. ומה שטען ר' אברה' ן' עזרא שקדש של מדבר צין היא עיר ככתוב והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך ואיננו קדש ברנע כי אותו הוא מדבר כי כן כתוב יחיל ה' מדבר קדש אינה טענה כי הנה גם בקדש של מי מריבה כתוב ויחנו במדבר צין היא קדש ובמקום אחר קדש מדב' צין גם הטוען שמדבר צין היא דרומי' מזרחית וקדש ברנע היא דרומית מערבית אינה טענ' כי אע"פ שתחל' מדב' צין היא מזרחית לקדש ברנע סוף מדב' צין נמשכת והולכת לפאת הרוח הדרומי עד קדש ברנע כי כן כתו' ועבר צינה והיו תוצאותיו מננב לקדש ברנע ויחויב שתהיה קדש ברנע דבק' עם סוף מדב' צין ואם כן אינו רחוק שתקרא קדש ברנע בשם מדבר צין ואע"פ שקדש ברנע היא במדב' פארן כדכ' וישלח אותם משה ממדבר פארן וכתי' ונבא עד קדש ברנע וגו' ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשי' לפנינו י"ל שמדבר פארן ומדבר צין דבקות זו לזו ועוד אפילו את"ל שקדש מדבר צין וקדש ברנע הן שני מקומות עדיין לא היה לו לגזור שקדש זו היא קדש ברנע כי מאחר שתוצאות צין מגיעות עד קדש ברנע כמו שנרא' מגבולי הארץ אפשר שהיתה מדבר פארן בין קדש מדבר צין ובין קדש ברנע ונקראת כל אחת משתיהן בשמה ועוד מי גלה לו שקדש זו היא קדש ברנע אם מפני שכתוב עד איל פארן אשר על המדבר וכתיב בתריה וישובו ויבאו עד עין משפט היא קדש הרי כתוב בו וישובו ויבאו ומלת וישובו מורה ששבו אחורנית ממקום רדיפתם אל מקומם הראשון שהוא ים המלח הקרובה אל מדבר צין שהיא במקצוע דרומית מזרחית ועוד אדרבה מכח המקראות אשר בפרשה הזאת יש להוכיח שקדש זו היא קדש מדבר צין אם ממה שכתוב כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח וים מלח ומדבר צין קרובי' זה לזה ששתיהן יחד הן במקצוע דרומית מזרחית כנראה מגבולי הארץ ואם ממה שכתוב ויבאו אל עין משפט היא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמורי היושב בחצצון תמר וחצצון תמר הוא בין גבול עמון ומואב שהן במקצוע דרומי' מזרחית שהיו בשפת הירדן ובין א"י ככתוב בדברי הימים ויהי אחרי כן באו בני מואב ובני עמון כו' והנם בחצצון תמר והנה מדבר צין גם כן במקצוע דרומית מזרחית היא ואם ממה שכתו' ויכו את רפאי' בעשתרו' קרני' ואת הזוזים בהם ואת האימי' בשוה קריתי' והם הרפאי' והזמזומי' והאימי' שהיו בגבול בני עמון ומואב הקרובי' למדבר צין ואם ממה שכתוב ויצא מלך סדום ומלך עמורה ששם היה יושב לוט כדכתיב ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדום והוא מקום עמון ומואב בעצמו ככתו' אל תצר את מואב כי לבני לוט נתתי וגומ' וכתיב כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירושה כי לבני לוט נתתי' וגו' ועמון ומואב שוכנים על שפת הירדן במקצוע מזרחית דרומית ששם מדבר צין ואם ממה שכתוב ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן וככר הירדן הוא סמוך למדבר צין ששניה' יחד הם במקצוע דרומית מזרחית ומן התימה ממנו איך עלה על דעתו לומ' שקדש זו שהיא סמוכה לככר הירדן שהיה מלך סדום יושב שם כנראה מויבאו אל עין משפט היא קדש ויכו את כל שדה העמלקי ויצא מלך סדו' היושב בככר הירדן וגם לים המלח שהיתה שם המלחמ' שהם במזרחה של א"י סמוכות למדבר צין שתהיה זו קדש ברנע שהיא בנגב א"י:
2 ואנקלוס תרגמו כפשוטו. למשר פלוג דינא שפירושו עומק הדין מלשון פלגו של ים בלשון חכמי' ששם היה מישור מזומן ומעותד למלכי' שמה ישבו לשפוט כל הגוי' בארצות ההן כמו שפי' הרמב"ן ז"ל לא על שם העתיד כדברי האגדה:
3 ועדיין לא נולד עמלק. שהרי עמלק בן בנו של עשו הוא:
4 ונקרא על שם העתיד. הרמב"ן ז"ל כתב ולא ידעתי אם רצונו לומ' כי משה רבינו קרא המקו' בשם שנקרא בימיו וא"כ אין בכאן דבר עתיד אומה העתיד' הזאת שיתנבאו העובדי כוכבים לקרא המקו' כן ולשון ב"ר עדיין לא נולד עמלק ואת אמרת את כל שדה העמלקי אלא מגיד מראשית אחרית וזה דרך הדרש להם במקומות רבי' גם בנהרות גן עדן אמרו בלשון הזה וכונתם לומר כי מעת צאת הנהרות נאמר כי הנהר הולך קדמת ארץ העתידה להיות לאשור עכ"ד. ואיני מבין דבריו כלל כי מה הבדל יש בין קריאת המקו' בשם העתיד להקרא קודם ימי משה ובין קריא' המקו' בשם העתיד להקרא אחר ימי משה הרי שניהם על שם העתיד הם ואין הבדל ביניהם אלא שהאחד נכתב בדרך נבואה והאחר שלא בנבואה אבל בענין העתיד שוים הם מאחר שבאותו זמן שמספר בו הכתוב עדיין לא נקרא שמו בזה השם אלא שנכתב כן על שם העתיד ולשון הב"ר שאמרו מגיד מראשית אחרית איננו דרך דרש כאשר חשב והראיה מההיא דפ"ק דכתובות דאמר רב הונא אלמנה על שם מנה דעתידי רבנן דמתקני לה מנה ומי כתי' קרא לעתיד אין דכתי' ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההולך קדמ' אשור ותני רב יוסף אשור זו סילק ומי הואי אלא דעתידה הכא נמי דעתידה ופירש"י ומי הואי בנויה בבריאת עולם דכתיב ההולך קדמת אשור ש"מ אין הבדל בין שם האלמנ' שנקרא בשם העתיד להקרא אחר ימי משה ובין שם אשור שנקרא בשם העתיד להקר' בימיו דתרויהו מיקרו על שם העתיד ומה שהקשו התוס' דאף על גב דלא הוה אשור בבריאת העולם כיון דהוה בימי משה שפיר הוה ליה למכתביה אבל אלמנה לא היה לו לכתוב כן כיון שעדיין לא היה בדורו מנה אינו אלא מפני שהעתיד של שם אלמנה אינו דומ' לעתיד של שם אשור ואין להביא ראיה מזה לזה אבל לא מפני ששם האלמנה נופל עליו על שם העתיד ושם אשור אינו נופל עליו על שם העתיד. ומה שכתב עוד ומה העתידה הזאת שיתנבאו עובדי כוכבים לקרא המקו' כן אתמהא מי יעלה על דעתו לומר שהעובדי כוכבים קראוהו כן מתחלה על שם העתיד עד שיאמר מה העתידה הזאת שיתנבאו העובדי כוכבים כי העובדי כוכבי' לא קראוהו כן אלא אחר שהיה השדה לעמלקי והתור' כתבה אותו כן קודם שיקראו אותו על שם העתיד שזהו הפי' בכל מקו' שאמרו על שם העתיד: