1בנסעם מקדם שהיו יושבים שם כדכתיב למעלה ויהי מושבם וגו' הר הקדם. הרמב"ן ז"ל טען ואמר ואין זה נכון כי תולדות שם לבדן הם שנאמר עליהם כן ולמה ייחס הפלגה עליהם כי בני יפת ובני חם רבים מהם ועוד כי מושבם בארצותם היה ממישא עד הר הקדם והפלגה היתה טרם שהיה מושבם בארצותם כי לא באו בני יפת מאיי הים אלא הבקעה אשר בארץ שנער אבל בפלגה הפיצם השם על פני כל הארץ ואז הושבו בארצותם לגוייהם: ונראה לי שאין מכל אלו טענה כלל כי מה שטען שתולדות שם לבדו הם שנאמר עליהם כן ולמה ייחס הפלגה עליהם כי בני יפת ובני חם רבים מהם אינה טענ' כי הרב ז"ל סובר שלא היתה הנסיעה לארץ שנער רק לאותם החוני' לפאת מזרח העולם או לפאת מזרח הבקעה שהם בני שם וכשבאו בשנער שהיא לפאת מערבם נמצא שנסעו מפאת מזרח לפאת מערב אבל בני יפת ובני חם היו חוני' לצד הבקעה סמוך לה ולא הי' צריך לנסוע מפני ששם מקום הועד. ומה שטען עוד כי מושבם בארצותם הי' ממישא עד הר הקדם והפלג' הית' טרם שהי' מושבם בארצותם אינה טענה כי הכ' לא הזכיר שהיו אז בארצות' רק שהחלק מהאר' אשר היו יושבים בו קודם הפלג' הוא המקום אשר שם אחרי הפלגה מישא וספרה לא שהיו אלה המקומו' קוד' הפלג' ולא שהיו אז בארצותם לגויהם כי עדיין לא נתיישבו בארצותם לגוייה' עד אחרי הפלג' שהפיצם השם משם ומה שכתב אחר זה אלה בני שם למשפחותם ללשונות' בארצות' לגוייה' פירושו אלה משפחו' שם נפרדו אחרי הפלגה ללשונותם בארצותם לגוייהם וכן מה שכתב בבני יפת מאלה נפרדו איי הגוים בארצותם איש ללשונו למשפחותם בגוייהם פירושו מאלה נפרדו אחרי הפלגה איי הגויים בארצותם איש ללשונו וגו' וכן מה שכתוב בבני חם אלה בני חם למשפחותם ללשונותם בארצותם בגוייהם פירושו מאלו נפרדו אחרי הפלגה למשפחותם ללשונותם וגו':2לתור להם מקום. כדכתיב בתריה וימצאו בקעה דמשמע שאחר שנסעו מצאו ואין זה אלא שנסעו לתור ואחר כך מצאו:3איש אל רעהו אומה לאומה. כי המקום שבחרו לדור בו הוא שיוכל להחזיק כל האומות יחד כי עד עתה לא מצאו מקום שיחזיק רק אומה אחת לבדה ולכן יחוייב בהכרח שתהיה העצה בין האומות לא בין איש לרעהו ומה שאמר מצרים לכוש לאו דוקא אלא שרצה להעזר מב"ר שאמר מצרים לכוש אע"פ שאין דעתו פה כדעת המדרש שדרשו בב"ר:4כל הבה לשון הזמנה הוא. בין שתהיה המלה מלעיל או מלרע כמו הבה את אשתי כי גם לשון הזמה קרוב ללשון נתינה הוא כמו שפרש"י בפסוק הבה נא אבא אליך:
