מזרחי, שמות ח׳:ה׳

1 רש"י פתח ↗

למתי אעתיר לך. אֶת אֲשֶׁר אַעְתִּיר לְךָ הַיּוֹם עַל הַכְרָתַת הַצְפַרְדְּעִים, לְמָתַי תִּרְצֶה שֶׁיִּכָּרְתוּ? וְתִרְאֶה אִם אַשְׁלִים דְּבָרִי לַמּוֹעֵד שֶׁתִּקְבַּע לִי. אִלּוּ נֶאֱמַר "מָתַי" אַעְתִּיר, הָיָה מַשְׁמָע מָתַי אֶתְפַּלֵּל, עַכְשָׁו שֶׁנֶּאֱמַר "לְמָתַי", מַשְׁמָע אֲנִי הַיּוֹם אֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ, שֶׁיִּכָּרְתוּ הַצְפַרְדְּעִים לִזְמַן שֶׁתִּקְבַּע עָלַי; אֱמֹר לְאֵיזֶה יוֹם תִּרְצֶה שֶׁיִּכָּרְתוּ: אעתיר, העתירו, והעתרתי. וְלֹא נֶאֱמַר אֶעְתַּר, עִתְרוּ, וְעָתַרְתִּי, מִפְּנֵי שֶׁכָּל לְשׁוֹן עתר הַרְבּוֹת פֶּלֶל הוּא, וְכַאֲשֶׁר יֹאמַר אַרְבֶּה, הַרְבּוּ, וְהִרְבֵּיתִי, לְשׁוֹן מַפְעִיל, כָּךְ יֹאמַר אַעְתִּיר, הַעְתִּירוּ, וְהַעְתַּרְתִּי דְּבָרִים; וְאָב לְכֻלָּם "וְהַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִּבְרֵיכֶם" יחזקאל ל"ה – הִרְבֵּיתֶם:

2 רש"י פתח ↗

3 רש"י פתח ↗

1 את אשר אעתיר לך היום על הכרתת הצפרדעים למתי תרצה כו'. תקן בזה הלמ"ד של מלת למתי שהיה ראוי לומ' מתי אעתיר לך ואמר שאילו היה אומר מתי אעתיר לך היה המובן ממנו מתי תרצה שאתפלל אבל השתא דקאמר למתי אעתיר לך יהיה המובן ממנו הנה אני מעתיר לך היום:

2 אעתיר העתירו והעתרתי ולא נאמר אעתר עתרו ועתרתי. פי' אל יקשה עליך על מה שאמר למתי אעתיר לך העתירו אל יי' והעתרתי אל יי' בלשון הפעיל המורה על היוצא ולא אמר למתי אעתר לך עתרו אל יי' ועתרתי אל יי' שהם לשון תפלה שהתפלה אינ' פועל יוצא:

3 מפני שכל לשון עתר הרבות פלול הוא וכאשר יאמר הרבו ארבה והרביתי לשון הפעיל כי יאמר אעתיר העתירו והעתרת. פי' מפני שלשון עתר הוא לשון הרבות תפלה ראוי שיבא בלשון הפעיל כמו הרביי שיבא הרב' הרבו והרבתי בלשון הפעיל והפעול בלשון עתר הוא הדברי' כאילו אמרו עתרו דברי' אעתיר דברי' והעתרתי דברי' והאב לכולם המוכיח על לשון עתר שהוא לשון רבוי ושהפעול הוא הדברי' העתרתם עלי דבריכם שפירושו הרביתם עלי דבריכם ופי' למתי אעתיר לך למתי ארב' דברי תפל' בעבורך ופי' העתירו אל יי' הרבו דברי תפל' אל יי' ופי' והעתרתי אל יי' ארבה דברי תפל' אל יי' ופי' העתרתם עלי דבריכ' הרביתם עלי דברי תפלתכם ואין לעעון מאחר שלשון עתר הוא הרבות תפלה שהוא פועל יוצא הנה יחוייב מזה בהכרח שיבא בלשון הפעיל ומהו זה שכתב הרב וכאשר יאמר הרבו ארבה והרבתי לשון הפעיל כן יאמר העתירו אעתיר והעתרתי דמשמע שמפני שהוא מלשון רבוי קרה לו זה דאיכא למימר שאילו לא היה מלשון רבוי תפלה אלא מלשון אמיר' תפלה היה אומר עתרו אל יי' ויהיה יוצא מבניין הקל שפירושו אמרו תפלה ליי' אבל עכשיו שהוא מלשון רבוי שפירושו הרב' תפנה אל יי' א"א לאמרו אלא מבניי' הפעיל בלשון הרבוי ולכן צ"ל דפי' ויעתר שהוא מבניין הקל אינו לשון הרבות פלול שא"כ לא היה בא אלא בלשון הפעיל רק הוא מלשון אומץ וחיזק שנתאמץ בתפלה אבל כשהוא בלשון הרבות פלול הוא בא בלשון הפעיל להורו' שהרבה בתפל' וכמו שלשון רבוי בא הפועל העומד ממנו מבניין הקל כמו ויפרו וירבו פרו ורבו כן לשון עתר בא הפועל העומד ממנו מבניין הקל וזהו שכתב הרב אחר זה בפסוק ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יי' נתאמץ בתפלה ולא אמר הרב' בתפלה ואמר אחר זה ואם בא לומ' ויעתי' אל יי' היה יכול לומר והיה משמע וירבה בתפלה עכשיו שהוא אומר בלשון ויפעל משמע וירב' להתפלל שפירושו התרבה באמיצות ובחזוק כדי להתפלל לא שהרב' תפלה שא"כ היה פועל יוצא:

« מזרחי Exodus 7:29 מזרחי Exodus 8:6 »