5סרס המקרא ודרשהו שיהיה על היאור דבק עם ותרד להודיע שמקום ירידת' היה על היאור לא עם לרחוץ כי הרחיצה דבקה עם אות בי"ת לא עם מלת על ולכן הוסיף מלת בו ואמר לרחוץ בו:6ורבותינו אמרו הולכות לשון מיתה. בסוטה פ"ק ואמר ורבותינו אמרו אף על פי שלא פירש כלום לפי פשוטו מפני שממה שפירש על יד היאור אצל היאור למדנו שפיר' הולכות הוא כמשמעו אבל לרז"ל שפירשו הולכות למיתה שבא גבריאל וחבטן בקרקע יהיה על יד היאור כמשמעו שנפלו בקרקע שפת היאור ומתו וזהו חבטן בקרקע.7את שפחתה. בסוטה אליבא דמ"ד אמתה שפחתה דא"כ ידה מיבעי ליה. וא"ת והלא כבר בא גבריאל וחבטן בקרקע כבר תרצו זה בגמר' דשייר לה חדא דלאו אורח ארע' דבת מלכ' למיקם לחודיה:8ורבותינו דרשו לשון יד. זה אליבא דמ"ד אמתה ידה מדלא כתיב שפחתה לאשמועינן שנשתרבבה ידה אמות הרבה כדאית' בסוטה ולא ידעתי למה אמר כזה ור"ד דמשמ' שפי' אמתה שפחתה אינו מדברי רבותינו והלא שני המאמרים מדברי רז"ל הם דפליגי בה ר' נחמיה ור' יהודה חד אמר שפחתה וחד אמר ידה. ושמא י"ל מפני שפיר' אמתה אינו אלא על צד הדרש שהרי אם היה פי' אמתה ידה היה ראוי להיות המ"ם דגושה כמו שכת' רש"י ז"ל מפני זה הוכרח לומ' על הפי' הזה שהוא דרש רז"ל לאפוקי מהפי' הראשון שהוא כדמו' פשט וזה לדעת רש"י ז"ל אבל אחרי' קוראין אותו בדגוש ואולי מי שדרש אותו ידה היה קוראו כן:
