3והוא יולדתו לו' חדשים ויום א' שהיולדת לי' יולדת למקוטעים. תימה דבפ"ק דסוטה אמרי' גבי ותצפנהו שלשה ירחים דלא מנו לה מצראי אלא מדאהדרה והיא הות מיעבר' תלתא ירחי מעיקרא וגבי ותהר האשה ותלד בן פריך והא הות מיעברא ביה תלתא ירחי מעיקרא ומשני אמר רבי יהודה בר ביזנא מקיש לידתה להורתה מה הורתה שלא בצער אף לידתה שלא בצער מכאן לנשים צדקניו' שלא היו בפתקה של חוה ופרש"י לא נכתב הריון זה אלא לדרש כך ופירוש בפתקה של חוה בפסק דין שלה ושטר גזרת קללתה דעצבון והריון אלמא בן ט' חדשים שלמים הוה ולא לששה חדשים. ויום אחד אבל בתוספות סוטה בשלהי פרק קמא תרצו שבספר האגדה של דברי הימים כתוב כדברי רש"י וחולק על גמרא שלנו אבל לבי מגמגם בזה איך הניח גמרא ערוך ונטה אחר האגדה ההוא ושמא י"ל מפני שהאגדה ההיא יותר קרובה לפשוטו של מקרא דמלת ותהר מוכחא כפי האגדה:4זפת מבחוץ וחומר מבפנים. בסוטה ולא שהיו מעורבים יחד:5כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע של זפת. בסוט' אבל בתיבתו של נח לא חשש לזה מפני. שהיו המים חזקים ואי אפשר בלא זפת מבפנים ולכן צריך לפרש מה שכתב בפרש' נח תיבתו של משה על ידי שהיו המים חשים דיה בתמר מבפנים ועוד כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע אינו רוצה לומר ועוד אפילו אם לא המים תשים לא היה לו לשים זפת מבפנים כדי שלא יריח ריח רע דאם כן קשיא נח אלא ה"פ ועוד אפילו את"ל שאע"פ שדיה בחמר מבפנים מ"מ לא היה לו לשנות עד שיהי' בחמר מבפנים וזפת מבחוץ אלא כלו בזפת יש סבה אחרת והיא שלא יריח ריח רע וכאן לא כתב אלא הסב' של ריח רע כדי שלא יטענו עליו אע"פ שדיה בחמר מבפנים לא היה לו לשנות:
