מפרשים:
14 והנה עודך נער. בש"ר דאל"כ לאיש ל"ל ואם כן יחסר וי"ו מן שר וכאילו אמר מי שמך לאיש ושר ושופט עילינו:
15 שהרגו בשם המפורש. בש"ר אמרו הלהרגני אתה מבקש אין כתיב כאן אלא אתה אומר מכאן אתה למד שהרגו בשם המפורש שהוא באמירה אבל לא ידעתי איך הוציאו ממלת אתה אומר ולא אמר אתה מבקש שהרג את המצרי בשם המפורש שהרי לא למדנו מזה אלא שהיה רוצה להרוג את הרשע בשם המפורש לא שהרג את המצרי בשם המפורש דבמצרי אינו כתוב בו אמירה אלא הריגה ועוד אם פי' אתה אומר הוא שהיה מזכיר עליו שם המפורש להורגו איך ניצל ולא מת והלא כבר הוציא את שם המפורש מפיו כמובן מאת' אומר ועוד כשאמר לו כאשר הרגת את המצרי והבין מדבריו שכבר נודע הדבר ופחד כדכתיב ויירא משה למה שתק מזכירות שם המפורש שהיה מזכיר עליו אדרבה היה לו להתתזק או להורגו כדי שלא ילך למסרו ושמא י"ל דמדהוה ליה למימר הלהרגני אתה מבקש וקאמר אתה אומר דה"ק הלהרגני אתה מבקש במאמריך כמו שאמרת והרגת את המצרי והוא מקרא קצר ואין לתמוה מי הגיד לאותו רשע שהרגו בשם המפורש כיון שלא פעל בו שום מעשה בידים דאיכא למימר שמכיון שראה שטמנו בחול ולא ראה שעשה בו שום מעשה בידים שפע בשכלו שבשם המפורש הרגו: