מפרשים:
43 בבואם אל אהל מועד להיכל וכן למשכן. שאף על פי שאהל מועד אינו מורה כי אם על המשכן מ"מ ההיכל בא מק"ו דמשכן אלא שהיה ראוי לומר למשכן וכן בהיכל:
44 ומתו הא למדת שהמשרש מחוסר בגדים חייב מיתה. דקרא דוהיו על אהרן אכלהו ח' בגדים קאי ומשום דמקרא דולא ימות לא למדנו רק הששה בגדים דלעיל מיניה אבל לא על השנים הכתובים אחריו שהם הציץ והמכנסים חזר וכתב האי קרא לחייב אף על השנים האחרונים שאם שמש מחוסר אחד מכל הח' בגדים חייב מיתה:
45 חקת עולם לו ולזרעו אחריו. כל מקום שנאמר חוקה לעכב או לזרעו אחריו הוא דאתא שלא תאמר למצוה ולא לעכובא ולא על לו ולבניו דמאחר שחייב עליהן מיתה בהכרח שהיא לעכובא: