3את כל דברי יי' מצות פרישה והגבלה. תימא דבפרק ר' עקיבא אמרו בהדיא דלכ"ע בתלת' בירחא אמר להו מצות הגבלה ובד' בירחא עבוד פרישה ומדברי הרב משמע דתרוייהו בד' בירחא הוו וצ"ע:4ואת כל המשפטים ז' מצות שנצטוו בני נח ושבת וכבוד אב ואם ופרה אדומה ודינין שנתנו לו במרה. שלא יתכן לפרשם על המשפטים הכתובים למעלה שכתוב בהם ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם מפני שהם לא נאמרו רק אחר עשרת הדברות כדכתיב ויאמר יי' אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם ואחריו כתוב ואלה המשפטים וי"ו מוסיף על עניין ראשון גם אין שם לא דבור ולא אמירה ולא צווי כי אם הפסקה ואין ההפסקה משמשת רק ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה כדאיתא בת"כ והפרשה בזאת נאמרה קודם כשרת הדברות כדלעיל. והרמב"ן ז"ל טען ואמר ואינו נכון שיהיה על המשפטים שנצטוו בני נח ושנאמרו להם במרה שכבר שמעו וידעו אותם ולא יאמר ויספר אלא בחדשות אשר יגיד. ולא ידעתי מי הגיד לו זה כי הנה הרד"ק ז"ל כתב בשרש נגד עניין כלם עניין ספור אלא שעניין ההגדה יבא גם על החדשות ולא כן עניין הספור כי לא יבא אלא על הדבר שנעשה או נאמר:
