1אם המצא תמצא בידו ברשותו שלא טבח ולא מכר. לא שמעתי היכא מפיק מידו ברשותו שלא טבח ולא מכר בשלמא שלא מכר מפני שאם מכר כבר יצא מרשותו אלא שלא טבח מ"ל הא אפילו טבחו כל זמן שלא מכרו ולא נתנו ברשותיה קיימא אבל יש קצת מפרשים שאומרים שממלת הגנבה הוא דמפיק לה שפירוש הגנבה הוא כפי מה שהיתה בעת שגנב שלא נשתנת כלום ואינו נכון דבשלמא שלא טבח מפני שנשתנת בטביחתה ואינה כשעת הגנבה אלא שלא מכר מ"ל הא אע"פ שמכרה כעין שגנב הוא שהרי לא נשתנת כלום ועוד שרש"י ז"ל לא הזכיר בלשונו זה מלת הגנבה אלא מלת בידו ופירש אותו ברשותו ואחר כך אמר שלא טבח ולא מכר אבל ממלת חיים אין למעוטו טבח דקרא אסיפא קאי חיים ישלם ולא מתים כדלקמיה:2משור עד חמור כל דבר בכלל תשלומי כפל בין שיש בו רוח חיים בין שאין בו רוח חיים שהרי נאמר מקרא אחר על שה על שלמה ועל כל אבדה ישלם שנים לרעהו וכן שנינו בריש פרק מרובה שמדת תשלומי כפל נוהגת בין בדבר שיש בו רוח חיים בין בדבר שאין בו רוח חיים ומה שפירש משור עד חמור לאו דוקא אלא בין שיש בו רוח חיים בין שאין בו רוח חיים והביא ראיה מקרא דעל שלמה ואלו בבריתא בפרק מרובה מייתי לה מכלל ופרס וכלל על כל דבר פשע כלל על שור על חמור על שלמה פרט על כל אבדה חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון הוא משום דעדיפא ליה לאיתויי ראייתו מן המקרא עצמו יותר ממה שיביא ראייתו מהמדה דכלל ופרט וכלל והבריית' שנשתמש' עם המדה דכלל ופרט וכלל ולא מן המקרא עצמו דכתיב ביה על שלמה ועל כל אבידה אינו אלא כדי לרבות גם העופות שאין זה מובן מן המקרא עצמו אך יש לתמוה על רש"י ז"ל היכי מייתי ראיה על קרא דמשור עד חמור לומר ולאו דוק' שור וחמור אלא בין שיש בו רוח חיים בין שאין בו רוח חיים מקרא דעל שור על שלמה והלא קרא דעל שור על שלמה מיירי בטוען טענת גנב וקרא דמשור עד חמור מיירי בגנב עצמו כדפרש"י עצמו וליכא למימר דאתיא בק"ו מטוען טענת גנב ומה טוען טענת גנב דבהתר' אתא לידיה אמר קרא לשלם בין בדבר שיש בו רוח חיים בין בדבר שאין בו רוח חיים גנב עצמו דבאסירא אתא לידיה מיבעיא דאיכא למימר דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה להלן בשבועה אף כאן בשבוע' כדאיתא בפרק מרובה ושמא י"ל משוה דמדת כפל היא כתובה בשניהם יחד בגנב ובטוען טענת גנב איכא למימר ילמוד סתום מן המפורש מה מצינו בכפל דטוען טענת גנב שהיא נוהגת בין בדבר שיש רוח חיים בין בדבר שאין בו רוח חיים אף כפל דגנב עצמו נוהגת כו':3חיים שנים ישלם ולא ישלם לו מתים אלא חיים או דמי חיים במכילתא אבל בפר' מרובה דרשו דחיים קאי ארישא דקרא אחיים לקרן כעין שגנב ולא אסיפא דקרא לומר חיים שנים ישלם ולא מתים כדדרשו במכילתא ויש לתמו' איך הניח גמרא ערוך ותפש הבריתא של מכילתא שלא הוזכרה בגמרא כלל ויש לחוש שמא לאו דסמכ' היא. ושמא י"ל שכונתו של רש"י ז"ל גם בזה אינו אלא לקרב הדבר על פי פשופו של מקרא ומפני שמה שדרשו במכילתא יותר קרוב לפשוטו של מקרא ממה שדרשו במרובה פי' אותו כפי המכילתא:
