מפרשים:
30 ואנשי קדש תהיון אם אתם קדושים ופרושים משקוצי נבלות וטרפות הרי אתם שלי. אבל במכילתא שלפנינו אינו כתוב בו אלא רבי ישמעאל אומר כשאתם קדושים הרי אתם שלי ושתי נוסחאות יש בידו ושניהם שוים ושמא רש"י ז"ל פירש זה מעצמו ואף על פי שאמרו כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה והביאו גם רש"י ז"ל בפרשת קדושים לא יחוייב מזה ההיפך לומר כל מקום שאתה מוצא קדושה הוא גדר ערוה ומפני שכתוב אחריו פה סמוך לו ובשר בשדה טרפה לא תאכלו הוכרח לפרש קרא דואנשי קדש פרושים משקוצי נבלות וטרפות וכאילו אמר אם אתם אנשי קדש תהיון לי הוסיף מלת אם כדי שיהיה תתנו לי חיוב המאוחר מן הקודם ולולא זה יהיה כלו צווי שתהיו אנשי קדש ושתהיו לי ומה שהוסיף עוד ואם לאו אינכם שלי שלא היה צריך לזה שהרי כל התורה כלה הוא מכלל לאו אתה שומע הן הוא מפני שאין כונת זה המאמר רק על הלאו היוצא ממנו לומר שאם לא תהיו פרושים משקוצי נבלות וטרפות לא תהיו שלי שזהו ענשם לו לומר שאם תהיו פרושים תהיו שלי כי יש כמה דברים שבין תעשום ובין לא תעשום לא ארחיק אתכם מלהיות שלי:
31 ובשר בשדה אף בבית כן. ובמכילתא אין לי אלא בשדה בבית מניין תלמוד לומר נבלה וטרפה הקיש זה לזה מה נבלה לא חלק בה בין בית לשדה אף טרפה כן:
32 ובשר דתליש מן חיוא בשר שנתלש על ידי טריפות זאב או ארי מן חיה כשרה או בהמה כשרה בחייה. פירש הבשר שנתלש מן הבהמה או מן החיה בעודה בחייה ע"י טריפת החיות אף על פי שאותה בהמה וחיה היא כשרה הרי הוא אסור באכילה לא שנא נתלש ממנה בהיותה בבית לא שנא נתלש ממנה בהיותה בשדה: