23המלך בגבורה אם מצוה אותך לעשות תוכל עמוד ואם יעכב על ידך לא תוכל' לעמוד. במכילתא כאילו אמר ואם צוך אלהים ויכלת עמוד דאל"כ מאי וצוך אלהים וכי תעלה על דעתך שיצוה אותו אף אם לא ימלך בו ומהיכן ידע יתרו זה שעתיד לצוותו ולמה לא יצוהו אלא אחר עצת יתרו הלכך עכ"ל דהכי קאמר המלך בגבורה ואם ירשה אותך במה שנמלכת בו תוכל לעמוד ואם יעכב על ידך לא תוכל לעמוד כמו שאמר לו מתחלה נבול תבול גם אתה גם העם:24וגם כל העם הזה אהרן נדב ואביהוא וע' זקנים הנלוים עתה עמך. במכילת' דאע"ג דממאמ' הכתוב וישב משה לשפוט את העם וממאמ' יתרו מדוע אתה יושב לבדך משמע שלא היו אחרי' נלוים עמו מ"מ מדברי דגם אתה גם העם שדרשו בהם לרבות אהרן נדב ואביהוא וע' זקני' משמע שהיו נלוים עמו אלא אף טרם עצת יתרו על מבוי הדיינין ומפני שלא היו יושבים שם אלא לכבודו ולשמוע תורה מפיו לא תלה הכתוב כל הדיינות הזה אלא למשה והסבר' מוכחת על זה שאילו לא היה שם כי אם משה לבדו ויהיה פי' נבול תבול גם אתה גם העם ופי' וכל העם הזה על מקומו יבא בשלום על בעלי הריב הבאים לפניו ולא על ע' הזקנים הנלוי' עמו למה יבול העם בהיות משה לבדו השופט ויבא על מקומו בשלום בהיות משה עם שאר הדיינים והלא אין ההפרש הזה אלא לדיין שבמקום שישפוט כולם ישפוט מקצתם אבל בעלי הריב מה להם אם יהיה השופט אחד או רבים עד שיהיו נובלים אם יהיה א' ויבאו על מקומם בשלום אם יהיו רבים כי רחוק הוא לומר שיהיה זה מפני העכוב הקורה להם במלאכתם בהיות השופט אחד כי לא היו במדבר לא עובדי אדמה ולא בעלי חניות ולא בעלי אומנות עד שיפסידו מלאכתן מן העכוב ההוא:
