מפרשים:
16 ויאמר משה. לא השם ויהי' פירושו שהשם ענהו על בנותו המזבח וקראו יי' נסי ואמר כי יד על כה יה כו' שהרי כבר אמר קודם זה ויאמר יי' כו' כי מחה אמח' כו' אבל בויקרא שמו לא הוצרך לומר שהקור' היה משה כי מבואר הוא שהכונה הוא הקורא:
17 כי יד על כס ידו של הב"ה הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית. תקן בזה כמה עניינים הא' שאמר ידו של הב"ה לא יד סתם כמובן מן הכתוב ועוד שאמר הורמה לא שידו של הב"ה היא על כסאו תמיד אלא שהורמה אליו לפי שעה כמו כי אשא אל שמים ידי וכו' ועוד שהוסיף לומר לישבע בכסאו לא שהורמה והונחה על כסאו בלבד מבלתי שישבע אלא שהורמה ונשבע כמו כי אשא אל שמים ידי וכתיב בתריה ואמרתי חי אנכי לעול' וכמוהו אשר נשאתי את ידי הרימותיה לישבע בכסאי ועוד אמר בכסאו במקום כס יה כמו ואת שמואל ועוד הוסיף להיות לו מלחמה לא שהיתה אז מלחמה כמובן מן הכתוב עוד הוסיף מלת ואיבה להורות על שפירוש מלחמה ליי' בעמלק אינו מורה על פועל המלחמה כי המלחמה לא היתה תמיד רק לעתים ידועים אבל מלחמה בכאן מורה על האיבה הלביית שיש לו לעשות מלחמה בו עוד פירש מדור דור כמו לעול' כאילו אמר מלחמה ליי' בעמלק לעולם לא שהיא פעם אחת בכל דור ודור כי מנהג הכתוב לומר על הדבר התמידיי מלת דור דור כמו לדור דורים שנותיך שפירושו לעולם ועד: