14ורבותינו דרשו שהטל עולה מן הארץ. עלייה זו הוא הוייתו מי הארץ ששנה להם מעשה בראשית שבמעש' בראשית הלח' עולה מן הארץ והטל יורד מן השמים ועכשיו הנחם יורד מן השמים והטל עולה מן הארץ כמו שדרשו בתנחומא:15ובעלות שכבת הטל נתגלה המן וראו והנה על פני המדב'. פירוש שבעליית הטל מעל המן נתגלה וראו אותו לא שבעלייתו נתהוה ולכן צ"ל שהוא מקר' קצר וכאילו אמ' ותעל שכבת הטל והנה נתגלה על פני המדבר וכו' וזהו לפי הפירו' הראשון שפירשו העלייה לקרא' החמה אבל לפי מדר' רז"ל שפירשו העלייה מן הארץ צ"ל שפי' והנה על פני המדבר מור' על הוייתו שבעליית הטל מן הארץ ירד המן על פני המדבר: ראו דבר דק מחוספס. הוסי' דבר מפני שדק ומחוספס הם תארי' וצריכי' מחוא': דעדק כגיר כאבני גיר והוא מין צבע שחור כדאמרינן גבי כסוי הדם הגיר והזרניך. ואמ' דק היה כגיר להודיע שדמיון המן לגור אינו אלא מצד דקותו ולא מצד מראהו שהרי המן לבן והוא שחור ואמ' ושוכב מוגלד כקרח על הארץ הוא פירוש כגליד' על ארעא שפירוש גלידא הקרח השטוח בארץ והגיר שתרגם אנקלוס תוספת הוא ואין לו תיבה בפסוק והרמב"ן ז"ל טען ואמר ואין כל זה נכון כי הגור הוא העפר הלבן הנדבק לאבנים וינפצו אותו וטחין בו הכתלים בסיד והוא לבן מאד וטוב מן הסיד לטוח על הקירות וכן כתוב על גיר' די על כתל היכלא ועל כן ייחס בו המן שהוא לבן ומפוזר עלהארץ כגי' המנופץ ואנקלוס תרגם במלת כפור שני פנים עשאו תחלה מן וכפרת אותה בכופר ולכן אמ' כג"ר שבו טחין ומכסין ועשאו עוד מן כפור שהוא הקרח הדק היורד בקיר כמו שתרגם וקרח בלילה וגלידא נחית עלי' בליל' וכן תרגם אנקלוס שני פנים בכתובים רבים עכ"ד: ולא ידעתי למה בחר שהיה הגיר מלשון הכתוב ולא מלשון חכמים שבפרק כסוי הדם אם מפני שהגיר שבלשון חכמים הוא שחור והגיר שבלשון הכתוב הוא לבן כמו המן שכתוב עליו והוא כזרע גד לבן מי הגיד לו שהוא נמשל לו בלובנו שמא אינו נמשל לו אלא אל דקותו כמו שנמשל לזרע גד בעגולו ולא בלובנו כמו שכתב הרב שם יהיה נמשל לגיר לדקותו ולכפור בלובנו ולזרע גד בעגולו מפני שאלה הג' בזה מהישן שאין בזה והמן חוברו בו מה שיש לשלשתן ואלו היה הגיר מלשון הכתוב היה די למתרגם לומר דעדק כגלידא שהגלידא שהוא הקר' היורד בלילה הוא לבן ומפוזר על הארץ כמו הגיר המנופץ שטחין בו הכתלים. גם מה שאמר שהגיר שתרגם אנקלוס איננו תוספת על לשון העברית כמו שאמר הרב רק הוא תרגום של כפור שעשאו מן וכפרת אותה בכופר ולכן אמר שבו טחון ומכסין איננו נכון מפני שאין כל מכסה וטפיחה עם הגיר עד שתורה זאת המלה המורה על הטיח' והכסוי עליו:
