מזרחי, שמות ט״ו:ד׳

4 רש"י פתח ↗

ומבחר. שֵׁם דָּבָר. כְּמוֹ מֶרְכָּב, מִשְׁכָּב, מִקְרָא קֹדֶשׁ:

6 רש"י פתח ↗

ימינך ה' נאדרי בכח. לְהַצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל וִימִינְךָ הַשֵּׁנִית תִּרְעַץ אוֹיֵב. וְלִי נִרְאֶה אוֹתָהּ יָמִין עַצְמָהּ תִּרְעַץ אוֹיֵב, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם – לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּי מְלָאכוֹת בְּיָד אַחַת; וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא יְמִינְךָ הַנֶּאֱדֶרֶת בַּכֹּחַ מַה מְּלַאכְתָּהּ? יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב; וְכַמָּה מִקְרָאוֹת דֻּגְמָתוֹ, "כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ ה' כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ" תהלים צ"ב, וְדוֹמֵיהֶם:

4 ומבחד שם דבר כמו מרכב משכב. ופירושו ובחירת שלישיו לא שם תואר כמו מקדש שאם כן היה לו לומר ומבחרי שלישיו בלשון רבים אל יקשה עליך ממלת טובעו שהיא בלשון רבים כי כן דרך המקראות לכתוב על הכלל פעם לשון יחיד בבחינה כללותו ופעם לשון רבים בבחינת הנכללים בו:

5 כמו משכב מרכב. לא הבנתי כוונת הרב בזה מפני שזה מורה שפירושו מרכב ומשכב הוא שם דבר שהוא הרכיבה והשכיבה ואם כן לא יכול עליה' לשון אשר ירכב עליו ואשר ישכב עליו ועוד ששם פי' המרכב המיוחד למרכב ולא המיוחד למלאכה אחרת ואמר שהוא האוכף שהוא שם תואר לא שם דבר ושמא י"ל שהרב ז"ל קורא שם דב' השם המורה על הפעולה שהוא השכיבה והרכיבה והקריאה והשם המורה על עצמו הדבר כמו מטה וכסא ומנור' כי כן מצאנו לרבי דוד קמחי שכתב בחלק הדקדוק בשער הפעולים והתשע עשרה והוא שם דבר כמו שתאמר מן פועל ואת פועל ה' לא יביטו ובתוספת ה"א פעולה וכת' בשער השמו' ויש שם שהוא שם דבר כמו אבן גפן סוס חמו' עץ ברזל והדומי' להם ובאמרו מבחר שם דבר כיון בו שאינו שם תואר כמו בחור שאם כן היה לו לומר ומבחרי שלישיו בלשון רבים:

6 אין טביעה אלא במקום טיט. במכילתא ומכאן למדו רז"ל מה שאמרו במכילתא גבי בעמוד אש וענן עמד ענן יורד ועושה אותו כטיט ועמוד האש מרתיחו:

7 והיו"ד הראשונה שמשמעה לשון עתיד כך פירשוהו טבעו בים סוף כדי שיחזרו המים ויכסו אותם שזהו לשון עתיד ממש אבל אין ליישבו לשון הוו' מפני שאין זה דבר הנוהג תמיד אלא לפי שעה וכל זה כדי ליישבו לפי פשוטו כי העתי' תחת עבר אינו לפי פשוטו:

« מזרחי Exodus 15:3 מזרחי Exodus 15:6 »