מזרחי, שמות ט״ו:י״ז

1 נתנבא משה שלא יכנס לארץ לכך לא תביאנו. פירוש ניבא ולא ידע מה ניבא כדאיתא במכילתא דאל"כ מאי נוסעים אנחנו דקאמר ששתף עצמו עמהם וכתב רש"י ז"ל מפני שעדיין לא נגזרה גזרה עליו וכסבור שהיה נכנס ואע"פ שכבר קדמה לו גזרת עתה תראה ולא העשוי למלכי שבעה אומות. י"ל שהיה סבור שיכנס לארץ אבל ימות קודם העשוי למלכי שבעה אומות ולא יזכר לראותו ומה שכתב רש"י בפסוק שלח נא ביד תשלח שאני אין סופי להכניסם לארץ. י"ל שלא הודיעוהו לו בנבואתו אלא שלא יכניסם היא לארץ כמו דבר ומנהיג והיה סבור שלפחות יכנס עמהם כשא' העם וכבר הארכתי בזה בפסוק עתה תראה ע"ש:

2 מכון לשבתך מקדש של מטה מכיון כנגד כסא של מעלה. במכילתא דאל"כ מאי מכון לשבתך דקאמר דמשמע שהוא עיקר ישיבתו של מקום והלא אין עקר ישיבתו של מקום אלא בכסא הכבוד של מעלה כדכתיב השמים כסאי והארץ הדום רגלי וכתיב ה' בשמים הכין כסאו ומה שאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם אינו אלא מפני חבתן של ישראל וכשישראל חוטאים לפניו מיד מתרחק מביניהם כדכתיב וגעלה נפשי אתכם:

3 אשר פעלת מקדש. הוסיף מלת אשר על מלת פעלת שפירושו לשבתך אשר פעלת מקד' כי לולא זה אין קשר למלת פעלת עם לשבתך שלמעלה ממנה גם השמיט את השם בן ארבע ואמר אשר פעלת מקדש מפני שאין צורך לו מאחר שמלת פעלת דבקה עם מלת לשבתך שהיא נכח השם אלא שהוא לתוספת ביאור:

4 מקדש הטעם עליו זקף גדול להפרידו מתיבת השם שלאחריו המקדש אשר כוננו ידיך ה'. כי לולא הטעם אשר עליו היה המקדש סמוך אל השם ואין זה נכון שאם כן היה לו לומר מקדשך מאחר שכל הספו' הוא נוכח השם ובאמרו המקדש אשר כונני ידיך ה' תקן בזה שלשה עניינים הוסיף ה"א על מלת מקדש מפני שהוא ביאור של בהר נחלתך מכון לשבתך הכתוב למעלה גם הוסיף מלת אשר על מלת כוננו כי אין הדרוש פה להודיע שהמקדש כוננוהו ידיו רק שהמכון לשבתך הוא המקדש אשר כוננו ידיך גם הפך המקרא וכתב את השם הכתוב קודם מלת כוננו אחר מלת ידיך מפני שכוננו ידיך דבקים עם מלת מקדש הקשר ביאור ותנאי ואין ראוי שתהיה ביניהן מלה מפסקת.