מפרשים:
7 בחור נבחרים. כי על השש מאות נופל לשון רבים וכן צריך שיהיה רכבים בלשון רבים והרב ז"ל פירש על הבחור ולא על הרכב מפני שרצה להודיענו במלת נבחרים שפי' בחור במקום הזה איננו כפירוש בחור בכל מקום שהוא הפך הזקן אלא הגבורים מלומדי מלחמה ולכן כתב הרבוי של הבחור בלשון נבחרים ולא בל' בחורים שהוא הרבוי של הבחור:
8 ועמהם כל שאר הרכב. כאילו אמר ועמהם הלכו מעצמם כל רכב מצרים לא שהם מהלקוחים שאם כן מאי ויקח שש מאות אם להודיע כמה היו הנבחרים ויקח כל רכב מצרים ובתוכם שש מאות רכב בחור מיבעי ליה:
9 משל מי היה מהירא את דבר יי'. במכילתא שלא היתה מכת הדבר אלא במקנה אשר בשדה כדכתיב במקנך אשר בשדה והירא את דבר יי' והכניס מקנהו בבתים נצול דאם לא כן מאין היו להם הבהמות שהוכו במכת השחין דכתיב ביה והיה על האדם ועל הבהמה והבהמות שהוכו במכת הברד דכתיב ביה ועתה שלח העז את מקנך וכן פירשו רש"י ז"ל במכת השחין:
10 מכאן היה רבי שמעון אומר. שהרי לא נתנו הבהמות לרכבי מצרים להלחם עם ישראל אלא הכשרים שבהם שהיו יראים אח דבר יי' ונצולו הבהמות שלהם אבל מה שאמר וטוב שבנחשים רצוץ מוחו לאו מהכא דייק לה אלא אגב וכו':