20ויהי הענן והחשך למצרים ויאר עמוד האש את הלילה לישראל והולך לפניהם כדרכו והחשך של ערפל לצד מצרים. הורה לנו בזה כמה ענינים האחד שאין הענן והחשך והאור לנושא אחד כפי המובן מהכתוב רק הענן והחשך לחוד למצרים והאור לחוד לישראל ועוד שאין ויאר שב אל הענן והחשך כמובן מן הכתוב אבל הפועל האור הוא עמוד האש ואם לא נזכר כאילו אמר ויאר המאיר שהוא עמוד האש גם הודיענו שאין פועל ויאר נמשך מנסיעת המלאך והענן לאחוריהם כפועל ויהי הענן והחשך למצרים שפירושו אחר שנסע לאחוריהם כמובן ממצב הכתוב רק ויאר הוא ההיה מהליכת עמוד האש לפניהם כדרכו בשאר הלילו' גם הודיענו שאין הענן והחשך והאור יחד לצד אחד כפי המובן מן הכתוב רק האור לצד פניהם והענן והחשך לצד אחוריהם שהוא לצד מצרים אבל מה שאמר והחשך של ערפל לצד מצרים שתפש החשך לבדו והשמיט הענן וגם פירש ואמר החשך של ערפל נראה שהיא סובר שהחשך הזה אינו החשך של לילה שסבתו הענן המונע מלעבור האור של עמוד האש המאיר לישראל רק החשך הזה הוא החשך של ערפל שהוא יותר מחשכו של לילה לא החשך של לילה שהיה ממניעת הענן מלעבור שם אור עמוד האש כי החשך ההוא אין לו מקום מוגבל לומר שהיה לצד מצרים שהרי הוא נמצא בכל מקום שאינו שולט בו האור גם השמיט הענן מפני שהחשך הוא הפך האיר לא הענן ולכן כנגד האור שהיה לישראל הזכיר החשך שהיה למצרים:21ולא קרב זה אל זה מחנה אל מחנה. במכילתא ולא כמאן דאמר אפילו מצרי אל מצרי שיושב אינו יכול לעמוד ועומד אינו יכול לישב גם לא על עמוד האש עם עמוד הענן דמאי נפקא מינה ועוד איך יעלה על הדעת שיקרב זה אל זה אחר שעמוד האש הולך לפניהם ועמוד הענן הולך לאחוריהם וישראל מפסיק ביניהם:
