מזרחי, שמות י״ב:ד׳

1 רש"י פתח ↗

ואם ימעט הבית מהיות משה. וְאִם יִהְיוּ מוּעָטִים מִהְיוֹת מִשֶּׂה אֶחָד, שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְאָכְלוֹ וְיָבֹא לִידֵי נוֹתָר: ולקח הוא ושכנו וגו'. זֶהוּ מַשְׁמָעוֹ לְפִי פְשׁוּטוֹ. וְעוֹד יֵשׁ בּוֹ מִדְרָשׁ: לְלַמֵּד, שֶׁאַחַר שֶׁנִּמְנוּ עָלָיו, יְכוֹלִין לְהִתְמַעֵט וְלִמְשֹׁךְ יְדֵיהֶם הֵימֶנּוּ וּלְהִמָּנוֹת עַל שֶׂה אַחֵר; אַךְ אִם בָּאוּ לִמְשֹׁךְ יְדֵיהֶם וּלְהִתְמַעֵט, מהיות משה, יִתְמַעֲטוּ בְּעוֹד הַשֶּׂה קַיָּם, בִּהְיוֹתוֹ בַחַיִּים וְלֹא מִשֶּׁנִּשְׁחַט פסחים פ"ט:

2 רש"י פתח ↗

במכסת. חֶשְׁבּוֹן, וְכֵן "מִכְסַת הָעֶרְכְּךָ" ויקרא כ"ז:

3 רש"י פתח ↗

לפי אכלו. הָרָאוּי לַאֲכִילָה, פְּרָט לְחוֹלֶה וּלְזָקֵן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל כַּזַּיִת מכילתא:

4 רש"י פתח ↗

תכסו. "תִּתְמְנוּן":

1 אך אם באו למשוך ידיהם ולהתמעט מהיות משה יתמעט בעוד השה בהווייתו בחיים ולא משנשחט. כאילו אמר ואם הבית הנמנה על השה ימשוך ידו ממנויו להתמעט ממנו להמנות על שה אחר לא יוכל לעשות זה אלא בעוד שהשה בחיותו ובקיומו לא משנשחט וכן שנינו במכילתא בא הכתוב ללמדך שלעולם נמנין על הפסח ומושכין את ידיהם ממנו עד שישחט:

2 מכסת חשבון. למדך כאן שאינו נשחט אלא למנויו:

3 לפי אכלו הראוי לאכילה פרט לחולה ולזקן. במכילתא ולא כל אחד וא' לפי שיעור אכילתו שהפסח אינו נאכל אלא על השובע:

4 תכוסו תתמנו. כמו וישוכו המים שפירושו נשתככו המים לא שתמנו אתם אחרים כמו יסובו עליו רביו:

« מזרחי Exodus 12:3 מזרחי Exodus 12:5 »