מזרחי, שמות י״ב:י׳

מפרשים:
1 ובא הכתוב להקדים שאסור באכילה מעלות השחר. זהו אליבא דר"ע שהלכה כמותו אבל ר"א ב"ע אומר שמחצות הלילה אסור דדריש ג"ש נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן ועברתי בארן מצרים בלילה הזה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות ואף ר"ע לא אמר אלא מדאורייתא אבל מדרבנן מחצות הלילה אסור כמו ששנו במכילתא אכילת פסחי' ואכילת זבחי' והקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר ומפני מה אמרו עד חצות להרחיק את האדם מן העבירה וכן פרש"י בשלהי ערבי פסחים דתנן הפסח אחר חצות מטמא את הידי' שזהו אליבא דר"א ב"ע אבל לא אליבא דר"ע דלדידי' לא הוי נותר עד הבקר ואינו מטמא את הידי' אלא מבקר ואילך ואע"נ דלדידי' נמי אכילת פסחי' עד חצות כדין כל הנאכלי' לילה ויו' רבנן הוא דעביד הרחקה יתירה כדי להרחיק את האדם מן העבירה:
2 עד בקר שני עמוד ותשרפנו. הוצרך לשנות לשונו לומר עמוד ותשרפנו במקום באש תשרופו כלשון הכתוב מפני שהי' נראה שיהיה שורפו והולך מהבוקר הראשון עד הבקר השני ולא שהוא אסור בשריפ' בי"ט ולא ישרפו עד הבקר השני אבל עכשיו שאמר עד בקר שני עמוד ותשרפנו יורה שתחלת עמידתו לשורפו לא יהא רק עד הבקר השני: