1והתרה בו. פי' מקרא קצר היא שהיה לו לומר בא אל פרעה ואמרת אליו כו' כמו בשאר המכות וההתראה הזאת מפורשת בהתראת משה לפרעה וסמך הכ' בה ולא הוצרך לכותב' בדברי השם למשה כמו שסמך עלי' בשאר המכו' בדברי השם למשה ולא הוצרך לכתבה בדברי משה לפרעה ופי' כי אני הכבדתי את לבו הוא טעם על והתרה בו החסר מן הכת' כלומ' אל יקשה עליך על אומרי לך שתתרה בו אחר אומרו חטאתי הפע' כי אני הכבדתי את לבו אחר זה למען שיתי אותותי אלה הנשארים בקרבו וזהו שכתב רש"י בפסו' ואני אקשה את לב פרעה שבחמש המכות הראשונ' לא נאמר ויחזק יי' את לב פרעה אלא באחרונו' ולא מצאנו זה רק אם יתפרש כי אני הכבדתי את לבו על מכת הברד:2שיתי שומי שאשית אני. מפני שמלת שיתי נאמרת על ג' עניינים מענין שימה ולא שת לבו ומעניין יסוד השתות יהרסון ומעניין מלחמ' שות שתו השערה הוצרך לפרש שזה הוא מעניין שיתה ואמר שיתי שומי ולא מעניין יתי' מפני שהמכ' לא באה אלא בשבוע א' או בשלש שבועות למר כדאית' ליה ולמר כדאית ליה ולא שיהיה שם תמיד כדמות היסוד ולא מעניין מלחמה מפני שאינו נופל בלשון לומר למען הלחמי אותותי אלה בקרבו אלא למען הלחמי עם אותותי אלה בקרבו כמו שילחם האדם עם אויבו עם החצים שלו אחר זה רצה לפרש היו"ד שבמלת שיתי שהו' מורה על הפועל שאשית אני כמו טוב תתי תת אני ולא על הפעול כמו מאן יי' לתתי לתת אותי דאם כן מה טעם אותותי אלה בקרבו המורים על הפעול:
