36
כי ידין יי' עמו כשישפוט אותן בייסורין. כאילו אמר כשייסר יי' עמו בייסורין האמורים למעלה כמו כי בם ידין עמים שפירושו ייסר לא מענין דין ומשפט דא"כ מהו זה שכתוב אחריו ועל עבדיו יתנחם וכי מפני שדן דיניה' יחזור ויתנחם לרחם עליהם אבל אם נפרש מלת ידין מענין יסורין אז יתכן לומר שאחר שייסר אותם יחזור וירחם עליהם:
37
ועל עבדיו יתנחם ויתנחם הקב"ה על עבדיו. הוצרך להפך מפני שאחר הייסורין היא הנחמה ואח"כ להודיע שהיא על עבדיו ועוד שמלת על אינ' נופלת אחר הייסורין רק מלת את כי ידין יי' את עמו ואת עבדיו ומלת על נופלת אחר הנחמה ויתנחם על עבדיו שפירושו לשוב ולרחם עליהם אבל מה שהוסיף מלת הקב"ה על מלת יתנחם לא ידעתי למה כי היה די יי' הכתוב על כי ידין ושמא י"ל שמפני שחזר וכתב ועל עבדיו אחר מלת עמו הכתוב לעיל ולא הספיק לו עם מלת עמו יחוייב ג"כ שיכפול השם ויכתוב אותו שנית כאילו אמר כי ידין יי' עמו ויתנחם הקב"ה על עבדיו:
38
כשיראה כי אזלת יד האויב הולכת וחוזקת מאד עליהם ואפס בהם עצור ועזוב. עצור נושע ע"י עוצר הוא המושל העוצר בעם שלא ילכו מפוזרים בצאתם לצבא ועזוב מוחזק כמו ויעזבו את ירושלם איך לא עוזבה עיר תהלה ואמר הקב"ה עליה' אי אלהימו עבודת כוכבים שעבדו. הנה תקן כמה עניינים שפי' כי יראה כשיראה ומלת כי פה כמו כי תבאו אל הארץ כשתבאו ושפי' אזלת הולכ' כמו הלחם אזל מכלינו ושמלת יד שבה אל האויב ואם נא נזכר פה ולא אל עמו הנזכר לעיל ושהוסיף מלת עליהם אחר מלת יד להודיע שחוזק יד האויב הולכת עליה' פי' על עמו ועבדיו הנז' לעיל ושפי' אפס תם כמו כי אפס כסף ושפי' עצור מקיבץ ומכונס ע"י המושל שהו' העוצר ושפירוש ועזוב מוחזק כמו איך לא עוזבה עיר תהלה ושהוסיף מלת בהם אחר מלת ואפס מפני שמלת תם אינה נופל רק בהם שפירושו תם בהם הייתם עצורים ועזובים גם הוסיף מלת הקב"ה אחר מלת ואמר להודיע שהאומו' אי אלהימו הוא הקב"ה גם הוסיף מלת עליהם אחר ואמר להודיע שכנוי אלהימו שב על מלת עליהם המורה על עמו ועל עבדיו הנזכרים לעיל ויהיה פירוש המקראות הללו כאילו אמר שכאשר ייסר השם את עמו בכל אותן ייסורין האמורין למעלה ויחזור ויתנחם לרחם עליה' כשיראה שיד האויב הולכ' ומתחזקת עליהם ותם בהם עצירת העוצר מלעוצרם וחוזק המחזיק אותם להיותם בלתי שוטר ומושל יאמר עליהם איה העבודת כוכבים שלכם שהייח' בוטחים ונשענים בהם יקומו ויעזרו אתכם ויהיו לכם למגן וצנה לכן ראוי לכם מעתה להבין מכל הפורענות הללו שהבאתי עליכם ולא יהיה לכם שום מושיע מכל אותן אלוהות שהייתם בוטחים בהם ושלא היה שום אחד מהם מוחה בידי מכל מה שעשיתי שאני אני הוא שבידי להשפיל ולהרים ואין אלהים עמדי פי' עומד כנגדי ולא להציל הפושעים בי מידי ואחר זה התחיל לספר הנקמות שעתיד להנקם מהאוייבי' ושכבר נשבע חי אנכי לעולם אם אשנן את להב חרבי ואם תאחז במשפט ידי פי' אם אניח מדת רחמים באובים שהרעו לישראל אשר אני קצפתי על ישראל מעט והם עזרו לרעה כו' עד סוף הענין צ"ל שהוי"ו של ואמר אי אלהימו כוי"ו ושמר יי' אלהיך לך את הברית ואת החסד שפירושו ושמר לך הבטחתו כמו שפרש"י שם אע"פ שהרב לא פירש פה כלום אבל מלת כי של כי אשא אל שמים ידי לא ידעתי פירושה כי אינה סובלת שום אחת מארבע לשונו' של כי אי דילמא אלא דהא:
39
כי ידין יי' עמו בלשון זה משמש בלשון דהא ואין ידין לשון יסורי' אלא לשון כי יריב את ריב מיד עושקיהם. מפני שבין לפי' רש"י בין לפי' ר' יהודה קרא דלי נקם ושלם עד וחש עתידות למו כלפי ישר' הוא ולא יתכן לפרש כי יריב את ריבם הלא מלשון יסורין ויחוייב בהכרח שיהיה תחלת מאמר לא נתינת טעם על לי נקם ושלם ושוב לא יתכן שיתפרש מלת כי בלשון דהא אלא בלשון כאשר כמו כי תבאו אל הארץ כדלעיל אבל לפי' רבי נחמיה שפירש קרא דלי נקם ושלם כלפי העובדי כוכבים מצינן לפרושי קרא דכי ידין יי' עמו כי יריב את ריבם ויהיה פי' כי מלשון דהא ופירושו למה אמר לי נקם ושלם לעבודת כוכבים מפני שיריב ריבם של ישראל מיד עושקיהם:
