6
ותבאו אל המקום הזה עתה אתם רואים עצמכ' בגדולה וכבוד אל תבעטו במקום ולא ירום לבבכם. פירש אחר שבאת אל המקום הזה פירש אל המדרגה הזאת שזכית והכרת את חסדי המקום ונדבקת בו כנרמז במאמר עד היום הזה אין ראוי מעתה שתבעטו במקום ושירום לבבכם אלא שתתלו כל המעלות והגדולות והכבוד שלכם במקום ותשמרו את דברי הברי' הזאת ועשיתם אותם והו' הכתוב בסוף הפרשה ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו שפירושו למען מאחר שכל ההצלחו' תצליחו' הם מן השם ולא מכם דאל"כ ותבאו אל המקו' הזה ל"ל לא היה לו לכתוב אלא למען תדעו כי אני יי' אלהיכם ואחריו מיד ויצא סיחון מלך חשבון וגו':
7
ד"א לב לדעת. שאין אדם עומד על דעת רבו וחכמת משנתו עד מ' שנה ולפיכך לא הקפי' עליכם המקום עד היום הזה אבל מכאן ואילך יקפיד לפיכך ושמרתם את דברי הברית הזאת. אין הפי' בין הלשון האחרון והראשון אלא בפי' לב לדעת שהלשון הראשון פירש אותו בהכרת חסדי השם לדבקה בו והלשון האחרון פירש אותו בהשגת חכמת רבו אבל בפי' ותבאו אל המקום שתי הלשונות מסכימות שפירושו אחר שהגעתם אל המדרגה הזאת דאל"כ ותבאו אל המקום הזה למה לי וגם בפי' ושמרתם את דברי הברית הזאת שתי הלשונות יחד מסכימות שהוא דבק עם ותבאו אל המקום הזה אלא שהלשון הראשון שפי' לב לדעת להזכיר חסדי המקום שכל המעלות והגדולת והכבוד שלהם הם מן המקום יהיה פירושו אחר שבאת אל המדרגה הזאת להכיר שכל ההצלחות שלך הן מן המקום ולא מידכם ראוי שתשמרו את דברי הברית הזאת למען תצליחו בכל אשר תעשון והלשון האחרון שפירש לב לדעת להשיג חכמת רבו יהיה פירושו אחר שבאת אל המדרגה הזאת להשיג חכמתו ית' מעתה הוא מדקדק עמכם בשמיר' המצות ולכן ראוי שתשמרו את דברי הברית הזאת שהן מצותיו יתברך למען לא תכשלו בהעדר שמירתם שמכלל אומרו ושמרתם למען תצליחו אנו שומעים שאם לא תשמרו תכשלו ולא תהיה הצלחה במעש' ידיכם אבל לא ידעתי איך יתוקן ההפסק של ויצא סיחון וגומר בין ותבאו אל המקום הזה ובין ושמרתם את דברי הברית הזאת שהם דבקים זה לזה:
8
אתם נצבים מלמד שכנסם משה לפני הקב"ה ביום מותו להכניסם בברית. פירוש מדכתיב ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל טפכם נשיכם וגו' למדנו שכנסם כלם במקום אחד דאם לא כן היאך נמצאו כלם יחד עד שאמר להם אתם נצבים היום כלכם וגו' ואם תאמר למה הוצרך להוציא הכנוס ממאמ' אתם נצבים היום כלכם הא בהדיא כתיב לעיל מיניה ויקרא משה אל כל ישראל יש לומר כנוס דהתם אינו דומה לכנוס דהכא דכנוס דהתם אינו אלא כנוס אנשים ואלו כנוס דהכא הוא כנוס אנשים ונשים וטף ואם תאמר מ"ל לרש"י שכנסם דילמא על מצבם שהיו חונים סביב הארון הוא דקאמר כי הלוים חונים סביב הארון והד' דגלים חונים סביבם ונמצאו שהאנשים והנשים והטף חונים סביב הארון ולא שכנסם במקום אחר יש לומר דמדקאמר לעברך בברית יי' אלהיך דמשמע שהמצב הזה לא היה אלא כדי להכניסם בברית משמע שכנסם בעבור זה אבל מה שאמר שזה הכנוס היה ביום מותו לא ידעתי מהיכן למד זה אם ממה שכתוב אחריו וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום ודרז"ל היום מלאו ימי ושנותי ביום הזה נולדתי וביום הזה אמות דילמא פרשת וילך לא היתה ביום הכנוס אלא אחר כמה ימים מיום הכנוס שהרי ביום שהתחיל משה לבאר את התורה לישראל באחד בשבט היה כדכתיב ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יי' אותו אליהם וכתיב בתרי בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר ושמא באותו יום עצמו כנסם כדי להכניסם בברית או אחר שהשלים לבאר להם כל התורה לא ביום שאמר בן מאה ועשרים שנה אנכי היום שהוא יום מיתתו ושמא י"ל דממלת היום הוא דקא מפיק ליה דה"ל למכתב אתם נצבים כלכם ראשיכם שבטיכם וגו' וכתב אתם נצבים היום למדנו שהיה יום מותו דומיא דבן מאה ועשרים שנה אנכי היום דדרז"ל מיתורא דהיו' היום מלאו ימי ושנותי אף כאן אתם נצבים היום שלא נשאר לכם לכרות הברית רק היו' מפני שהיה יום מותו אלא שלא מצאתי לרז"ל שיאמרו זה:
9
ראשיכם שבטיכם ראשיכם לשבטיכם. כאילו אמר ראשיכם ראשי שבטיכם ומה שהוצרך להוסיף למ"ד במלת שבטיכם ולא הספיק לו במלת ראשיכם שישרת לשנים כמו שפירשו שאר המפרשים הוא מפני שהוא ממאן שתהיה מלה אחת משרתת לשתי מלות וראיה לזה מדרך המדבר ים סוף שהוסיף למ"ד ואמר ים סוף כמו לים סוף ולא הספיק לו במלת מדבר שתשרת לשנים כמו שפירשו שאר המפרשים ומה שהכריחו להוסיף למ"ד במלת שבטיכם ולא שיהיה ראשיכם לחוד ושבטיכם לחוד הוא מפני ששבטיכם כולל כל איש ישראל ולא היה צריך לומר אחר זה כל איש ישראל ועוד למה חזר וכתב אחר שבטיכם שכולל כל ישראל זקניכם ושוטריכם הרי גם הם בכלל כל ישראל דבשלמא ראשיכם הכתוב קוד' שבטיכם איכא למימר שנכת' אחריו שבטיכם בעד כל הנותרים אלא זקניכם ושוטריכם שהם אחר שבטיכם למה לי:
