מזרחי, דברים כ״א:י״ז

17 פי שנים כננד שני אחים. פי' אם היה הממון הנשאר מאביו ד' מני' ולו ג' בנים יקח הבכור חצי הממון שהוא הב' מנים ושני אחיו הפשוטי' השני מנים נמצא שהבכור נוטל כנגד שני אחים שפי' פי שנים ופי' שני אחים ופי' בכל אשר ימצא לו ענין אחר לעצמו לומר שהבכורה אינה נוהגת אלא במוחזק ביד אביו ולא בראוי לבא לאחר מיתתו כי לא יתכן לפרש שיהיה פי שנים דבק עם בכל אשר ימצא לו הבא אחריו ומפני שאז יחויי' שיהיה פירושו או שיקח הבכור פי ב' כנגד כל הממון הנמצא לאביו שאם היה הממון הנמצא לאביו מנה אחד יקח הוא שני מנים וזה בטל כי איך יקח מה שאין לו לאביו או שיקח הבכור מכללו' הממון הנמצא לאביו פי שנים כנגד כל הממון הנשאר לכל האח' שאם היו האחים ה' והממון ג' מנים יקח הבכור השני מנים והד' האחים הפשוטים המנה האחד וא"א לומר כן כדתניא בספרי פי שנים בו או פי שנים בכל הנכסים הרי אתה דן הואיל ונוחל עם אחד ונוחל עם חמשה מה מצינו כשנוחל עם א' פי שנים בו אף כשנוחל עם חמשה פי שנים כא' מהם או כלך לדרך זו הואיל ונוחל עם אחד ונוחל עם חמשה מה מצינו כשנוחל עם א' פי שנים בכל הנכסים אף כשנוחל עם חמשה פי שנים בכל הנכסים ת"ל והי' ביום הנחילו את בניו ריבה נחלה לבנים אחר שלמדנו שריבה נחלה לבנים הא אין עליך לדין אלא בדין הראשון הואיל ונוחל עם אח' ונוחל עם חמשה מה מצינו כשנוחל עם א' פי שנים בו אף כשנוחל עם חמשה פי שנים כאחד מהם:

18 בכל אשר ימצא לו מכאן שאין הבכור נוטל פי שנים בראוי לבא לאחר מיתת אביו כבמוחזק. בספרי ומה הוא הראוי לבא לאחר מיתת אביו כגון שמת אחד ממורישי אביו לאח' מיתת אביו אע"פ שאותו הממון הנופל מהם זוכה בו אביו והוא בקבר אין הבכור נוטל ממנו אלא כפשוט וה"ה אם היתה לאביו מלוה בלתי משכון של מטלטלין אין הבכור נוטל מהם אלא כפשוטו שגם זה ראוי מיקרי ולא מיקרי מוחזק אלא הממון שבא לרשות אביו בעודו בחיים ומת הוא ברשותו: