משנה תורה, מצוות עשה פ״ב

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

82 ספר המצוות פתח ↗

היא שצונו לערוף פטר חמור אם לא נפדה אותו, והוא אמרו יתברך ואם לא תפדה וערפתו. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת בכורות. ויש למקשה שיקשה ויאמר ולמה מנית פדותו ועריפתו שתי מצות ולא מנית אותן מצוה אחת ותהיה עריפתו מדיני המצוה כמו שקבלו בשורש השביעי. הנה יודע האל כי ההיקש מחייב זה לולא מה שמצינו לרבותינו לשון יורה על זה היותם שתי מצות, והוא אמרו מצות פדיה קודמת למצות עריפה ומצות יבום קודמת למצות חליצה. וכמו שהיבמה מוכנת אם ליבום אם לחליצה והיבום מצוה והחליצה מצוה כן פטר חמור ראוי או לפדיה או לעריפה וכל אחד ואחד מצוה כמו שאמרנו. כי תשא, הלכות בכורים פי"ב:

82 ספר מצוות גדול פתח ↗

לערוף פטר חמור שנא' בא ואם לא תפדה וערפתו שם בארנו עשרים וארבע מתנות כהונה:

82 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וְיִפָּדֶה הָרֶכֶשׁ אוֹ יְנֻתַּח:

1 לערוף פטר חמור, שנאמר: "ואם לא תפדה וערפתו" שמות יג,יג; שמות לד,כ.

82 ספר מצוות קטן פתח ↗

לערוף פטר חמור דכתיב ואם לא תפדה וערפתו. שם

82 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת עֲרִיפַת פֶּטֶר חֲמוֹר – לַעֲרֹף פֶּטֶר חֲמוֹר אִם לֹא רָצָה לִפְדּוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יג יג וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ. עִנְיָנָהּ, שֶׁהוֹרֵג וְלַד הַחֲמוֹר אִם לֹא רָצָה לִפְדּוֹתוֹ, וְגָזַר הַשֵּׁם שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בּוֹ, מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא פָּדָהוּ, וַאֲפִילּוּ הַנְּבֵלָה אֲסוּרָה לוֹ בַּהֲנָאָה. מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ. מָה שֶׁכָּתוּב בַּפְּדִיָּה. דִּינֵי הַמִּצְוָה, מָה שֶׁאָמְרוּ בכורות יג, א דְּמִצְוַת פְּדִיָּה קוֹדֶמֶת לָעֲרִיפָה, וְשֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה אִם מֵת קֹדֶם פִּדְיוֹן וְיִקָּבֵר, וְכִי מִצְוָה לְהָרְגוֹ בְּקוֹפִיץ וְלֹא בְּדָבָר אַחֵר. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים גַּם כֵּן בִּבְכוֹרוֹת שם בי"ד. וְנוֹהֶגֶת בַּכֹּל כְּמוֹ הַפְּדִיָּה.