משנה תורה, מצוות עשה ע״ט

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

79 ספר המצוות פתח ↗

היא שצונו לקדש בכורות כלומר להפרישם ולהבדילם למה שראוי שיעשה בהם, והוא אמרו יתברך קדש לי כל בכור. ומפורש בתורה שזאת הבהמה היא בקר וצאן ומין חמור לבד. וכבר נכפל הצווי בבכור בהמה טהורה, והוא המצוה שאנחנו מדברים בה עתה ואמר כל הבכור אשר יולד וגו'. ודין זה של בכור בהמה טהורה שיביאנו לכהנים ויקריבו חלבה ודמה ויאבלו שאר בשרה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו על השלמות במסכת בכורות. והתבאר בסוף מסכת חלה פרק ד' שמצוה זו אינה נוהגת אלא בארץ. ולשון ספרי יכול יהא אדם מעלה בכורות מחוצה לארץ, תלמוד לומר ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך ממקום שאתה מביא דגן אתה מביא בכורות. הנה התבאר שמצוה זו אינה נוהגת אלא בארץ בין שהיה בית המקדש קיים בין שלא היה כמו שהוא עתה בזמננו זה, כמו מעשר דגן. בא אל פרעה, ראה, הלכות בכורות פ"א:

79 ספר מצוות גדול פתח ↗

בהולד בכור בהמה טהורה לישראל שיאמר הישראל הרי הוא מקודש בקדושת בכור שנאמר ראה כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש וגו' שם בארנו הלכות בכורות בין בזמן המקדש בין בזמן הזה:

1 לקדש בכור הבהמה הטהורה ולהקריבו, שנאמר: "כל הבכור אשר יולד" דברים טו,יט.

79 ספר מצוות קטן פתח ↗

לתת בכור לכהן כדכתיב וכל פטר רחם וגומר. במדבר י״ח:ט״ו

79 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת קִדּוּשׁ בְּכוֹרוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – לְקַדֵּשׁ הַבְּכוֹרוֹת, כְּלוֹמַר שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַוְּלָדוֹת הַנּוֹלָדִים בָּרִאשׁוֹנָה, כְּלוֹמַר יוֹצֵא רִאשׁוֹן מֵרֶחֶם הַנְּקֵבָה, בֵּין בָּאָדָם, בֵּין בַּבְּהֵמָה הַזְּכָרִים קֹדֶשׁ לַשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יג ב קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא. וְדַוְקָא בְּהֵמָה, דְּהַיְנוּ שׁוֹר וְכֶבֶשׂ וְעֵז, אֲבָל לֹא חַיָּה. וּמִכָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה, חֲמוֹר לְבַד בְּמִצְוָה זוֹ. בכורות י, א וְעִנְיַן הַמִּצְוָה בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה כֵּן, שֶׁמִּצְוָה עַל הַבְּעָלִים לְהַקְדִּישׁוֹ וְלוֹמַר, הֲרֵי זֶה קֹדֶשׁ, וְחַיָּבִים לָתֵת אוֹתוֹ בְּכוֹר לַכֹּהֲנִים, וְיַקְרִיבוּ חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְהֵם אוֹכְלִים הַבָּשָׂר בִּירוּשָׁלַיִם, וְאֵינוֹ נוֹתְנוֹ לוֹ מִיָּד שֶׁיִּוָּלֵד, אֶלָּא מְטַפֵּל בּוֹ בִּבְהֵמָה דַּקָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם וּבַגַּסָּה חֲמִשִּׁים יוֹם. שם כו, ב וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁאֵין לָנוּ מִקְדָּשׁ נוֹעֵל דֶּלֶת בְּפָנָיו וּמֵת מֵאֵלָיו, כְּדַעַת קְצָת הַמְפָרְשִׁים, מרדכי ע"ז פ"א בשם רבי אליעזר ממיץ, רמב"ם בכורות א י וּמֵהֶם שֶׁאָמְרוּ שֶׁמַּמְתִּין לוֹ לְעוֹלָם. וְאִם נָפַל בּוֹ מוּם יֵאָכֵל בַּמּוּם בְּכָל מָקוֹם וּלְכָל אָדָם שֶׁיִּרְצֶה הַכֹּהֵן לִתְּנוֹ, וּכְחֻלִּין דִּכְחֻלִּין הוּא נֶחְשָׁב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב דברים טו כב הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יֹאכְלֶנּוּ כַּצְּבִי וְכָאַיָּל. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ן ז"ל בְּהִלְכוֹת בְּכוֹרוֹת שֶׁלּוֹ סוף פרק ה. וּבְכוֹר אָדָם וּפֶטֶר חֲמוֹר, נְפָרֵשׁ עִנְיָנָם בְּמִצְוַת הַפְּדִיָּה שֶׁבְּכָל אֶחָד, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, וְהֵם בְּסֵדֶר זֶה וּבְסֵדֶר וַיִּקַּח קֹרַח. מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ. שֶׁרָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְזַכּוֹתֵנוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה בְּרֵאשִׁית פִּרְיוֹ, לְמַעַן דַּעַת כִּי הַכֹּל שֶׁלּוֹ, וְאֵין לוֹ לְאָדָם דָּבָר בָּעוֹלָם רַק מָה שֶׁיְּחַלֵּק לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּחֲסָדָיו. וְיָבִין זֶה בִּרְאוֹתוֹ, כִּי אַחַר שֶׁיָּגַע הָאָדָם כַּמָּה יְגִיעוֹת וְטָרַח כַּמָּה טְרָחִים בְּעוֹלָמוֹ, וְהִגִּיעַ לַזְּמַן שֶׁעָשָׂה פְּרִי, וְחָבִיב עָלָיו רֵאשִׁית פִּרְיוֹ כְּבָבַת עֵינוֹ, מִיָּד נוֹתְנוֹ להקב"ה וּמִתְרוֹקֵן רְשׁוּתוֹ מִמֶּנּוּ וּמַכְנִיסוֹ לִרְשׁוּת בּוֹרְאוֹ. וְעוֹד לְזֵכֶר הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְכוֹרֵי מִצְרַיִם, שֶׁהֲרָגָם וְהִצִּילָנוּ מִיָּדָם. דִּינֵי הַמִּצְוָה. בְּאֵי זֶה מָקוֹם נִשְׁחָט וְנֶאֱכָל, וְעַד אֵי זֶה זְמַן מִצְוָה לָהֶם לְאָכְלוֹ, וְעִנְיַן הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בּוֹ, וְאֵי זֶה מוּם קָבוּעַ אוֹ מוּם עוֹבֵר, וְהַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם, וּמִי נֶאֱמָן עַל מוּמָיו, וְאִם נָפְלוּ בּוֹ אוֹ נַעֲשׂוּ בּוֹ לְדַעַת, וְאֵיזֶה חָכָם רָאוּי לְהוֹרוֹת בְּמוּמָיו, וְדִין בְּכוֹר הַשֻּׁתָּפִים יִשְׂרְאֵלִים אוֹ שֻׁתָּף גּוֹי, וּבְאֵי זֶה עִנְיָן נִפְטְרָה הַבְּהֵמָה מִן הַבְּכוֹרָה אוֹ לֹא נִפְטְרָה, וּבְכוֹר סָפֵק מָה דִּינוֹ, וְעִנְיַן יֹצֵא דֹּפֶן, טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, וְיֶתֶר פְּרָטָיו, מְבֹאָרִים בְּמַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת יט, א מא, א י"ד ש"ו עד ש"כ. וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה שֶׁל קִדּוּשׁ בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה מִדְּאוֹרַיְתָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד בְּכָל זְמַן, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ ז"ל תמורה כא, ב מִדִּכְתִיב דברים יד כג, ועי' רמב"ם בכורות א, ה וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ, מַקִּישׁ וכו'. וּמִדְּרַבָּנָן אַף בְּחוּצָה לָאָרֶץ וּבִזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת בֵּין יִשְׂרְאֵלִים, בֵּין כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם. בכורות יג, א וְאַף עַל פִּי שֶׁהַבְּכוֹר שֶׁנּוֹלַד לְכֹהֵן שֶׁלּוֹ הוּא, מִכָּל מָקוֹם חַיָּב לְהַקְרִיב חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ וְיֹאכַל הַבָּשָׂר בְּתוֹרַת בְּכוֹר. וּבְכוֹר אָדָם וּפֶטֶר חֲמוֹר אֵינוֹ נוֹהֵג בְּכֹהֵן וְלֵוִי, כְּמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, וְזֹאת מִן הַמִּצְוֹת שֶׁחִיּוּבָהּ בְּסִבַּת דָּבָר.