משנה תורה, מצוות עשה מ״ט

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

49 ספר המצוות פתח ↗

היא שצונו לעשות עבודת היום, כלומר כלל כל הקרבנות והוידוין המתוקנין ביום צום כפור כדי שיכופר בהם כל העונות כמו שבא בכתוב, והיא העבודה הכתובה באחרי מות. והראיה על היות הכלל כלו מצוה אחת אמרם במסכת יומא דף ס' כל מעשה יום הכפורים האמור על הסדר הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת יומא. אחרי מות, הלכות יוה"כ פ"ד:

49 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים – שֶׁיַּעֲשֶׂה כֹּהֵן גָּדוֹל כָּל מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים עַל סֵדֶר הַקָּרְבָּנוֹת וְהַוִּדּוּיִין וְשִׁלּוּחַ הַשָּׂעִיר וּשְׁאָר הָעֲבוֹדָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא טז ג בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ וְגוֹ' כָּל הַפָּרָשָׁה. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. שֶׁהָיָה מֵחַסְדֵי הָאֵל עַל בְּרִיּוֹתָיו לִקְבֹּעַ לָהֶם יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה לְכַפָּרָה עַל הַחֲטָאִים עִם הַתְּשׁוּבָה שֶׁיָּשׁוּבוּ שֶׁאִלּוּ יִתְקַבְּצוּ עֲוֹנוֹת הַבְּרִיּוֹת שָׁנָה בְּשָׁנָה, תִּתְמַלֵּא סְאָתָם לְסוֹף שְׁנָתַיִם אוֹ שָׁלֹשׁ אוֹ יוֹתֵר וְיִתְחַיֵּב הָעוֹלָם כְּלָיָה, וְעַל כֵּן רָאָה בְּחָכְמָתוֹ בָּרוּךְ הוּא לְקִיּוּם הָעוֹלָם לִקְבֹּעַ יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה לְכַפָּרַת חֲטָאִים לַשָּׁבִים. וּמִתְּחִלַּת בְּרִיאַת הָעוֹלָם ב"ר פ"ב ג יְעָדוֹ וְקִדְּשׁוֹ לְכָךְ, וְאַחַר שֶׁיְּעָדוֹ הָאֵל בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ הַיּוֹם לְכַפָּרָה נִתְקַדֵּשׁ הַיּוֹם וְקִבֵּל כֹּחַ הַזַּכּוּת מֵאִתּוֹ יִתְעַלֶּה עַד שֶׁהוּא מְסַיֵּעַ בַּכַּפָּרָה, וְזֶהוּ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת יומא פה ב וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, כְּלוֹמַר שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּעַצְמוֹ לְכַפֵּר בַּעֲבֵרוֹת קַלּוֹת. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יומא ע, א שֶׁבַּיּוֹם הַזֶּה הָיוּ מַקְרִיבִין תָּמִיד בַּשַּׁחַר וְתָמִיד בֵּין הָעַרְבַּיִם כְּסֵדֶר כָּל יוֹם וָיוֹם, וּמַקְרִיבִין מוּסַף הַיּוֹם פַּר וְאַיִל וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים הַכֹּל עוֹלוֹת, וְשָׂעִיר לְחַטָּאת וְנַעֲשֶׂה בַּחוּץ וְהוּא נֶאֱכָל לָעֶרֶב. וְעוֹד מַקְרִיבִין יָתֵר עַל זֶה פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְהוּא נִשְׂרָף וְאַיִל לְעוֹלָה וּשְׁנֵיהֶם מִשֶּׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, וְאַיִל הַבָּא מִשֶּׁל צִבּוּר הָאָמוּר בְּפָרָשָׁה זוֹ הוּא הָאַיִל הָאָמוּר בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים בִּכְלַל הַמּוּסָף, וְהוּא הַנִּקְרָא אֵיל הָעָם. וְעוֹד מְבִיאִין מִשֶּׁל צִבּוּר שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים, אֶחָד הָיוּ מַקְרִיבִין חַטָּאת וְהוּא הַנִּשְׂרָף וְהַשֵּׁנִי שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. נִמְצְאוּ כָּל הַבְּהֵמוֹת הַקְּרֵבִין בְּיוֹם הַצּוֹם, מִלְּבַד שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁהוּא אֵינוֹ קָרֵב, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה, שְׁנֵי תְּמִידִין וּפַר, וּשְׁנֵי אֵילִים, וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים כֻּלָּן עוֹלוֹת, וּשְׁנֵי שְׂעִירֵי חַטָּאת, אֶחָד נַעֲשֶׂה בַּחוּץ וְנֶאֱכָל לָעֶרֶב וְהַשֵּׁנִי נַעֲשֶׂה בִּפְנִים וְנִשְׂרָף. וְעוֹד פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת. עֲבוֹדַת כָּל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה בְּהֵמוֹת אֵלּוּ הַקְּרֵבוֹת בְּיוֹם זֶה אֵינָהּ אֶלָּא בְּכֹהֵן גָּדוֹל בִּלְבַד, אֶחָד כֹּהֵן הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה אוֹ הַמְּרֻבֶּה בִּבְגָדִים. וְאִם הָיְתָה שַׁבָּת אַף מוּסָף אֵין מַקְרִיב אוֹתוֹ אֶלָּא כֹּהֵן גָּדוֹל. וְכֵן שְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל יוֹם כְּגוֹן הַקְּטֹרֶת שֶׁל כָּל יוֹם וַהֲטָבַת הַנֵּרוֹת הַכֹּל בְּכֹהֵן גָּדוֹל נָשׂוּי שֶׁנֶּאֱמַר שם יא וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ, בֵּיתוֹ זוֹ אִשְׁתּוֹ. וְיֶתֶר כָּל הָעֲבוֹדוֹת וַחֲלִיפַת בְּגָדִים מִבִּגְדֵי לָבָן לְבִגְדֵי זָהָב וּמִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן, וְחָמֵשׁ טְבִילוֹת שֶׁהָיָה טוֹבֵל בְּיוֹם זֶה וְעֶשֶׂר פְּעָמִים שֶׁמְּקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְעִנְיַן הַהַפְרָשָׁה שֶׁמַּפְרִישִׁין אוֹתוֹ קֹדֶם לְיוֹם הַצּוֹם שִׁבְעָה יָמִים, וְהַכָּבוֹד שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין בּוֹ, וְהַוִּדּוּיִין שֶׁהָיָה אוֹמֵר, וְכָל שְׁאָר דִּינֵי יוֹם זֶה הַכֹּל בַּמַּסֶּכְתָּא הַבְּנוּיָה עַל זֶה וְהִיא מַסֶּכֶת יוֹמָא הלכות עבודת יוה"כ פ"א. וְנוֹהֶגֶת כָּל מִצְוָה זוֹ בִּזְמַן הַבַּיִת. וְעַכְשָׁו בַּעֲוֹנֹתֵינוּ שֶׁאֵין לָנוּ לֹא מִקְדָּשׁ וְלֹא כֹּהֵן גָּדוֹל וְלֹא בִּגְדֵי שְׂרָד וְלֹא קָרְבָּנוֹת, נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד בְּיוֹם זֶה בִּתְפִלּוֹת וּבְתַחֲנוּנִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב הושע יד ג וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ.

1 לעשות עבודת היום ביום הצום, שנאמר: "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר" ויקרא טז, ג, וכל העבודה הכתובה בפרשת "אחרי מות".