משנה תורה, מצוות עשה מ״ב

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

42 ספר המצוות פתח ↗

היא שצוה להקריב קרבן בכל ראש חודש מוסף על תמיד של כל יום, וזהו מוסף ראש חדש, והוא אמרו יתעלה ויתברך שמו ובראשי חדשיכם וגו'. פינחס, תמידין ומוספין פ"ז:

42 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ – שֶׁנַּקְרִיב קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ עַל תָּמִיד שֶׁל כָּל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר כח יא טו וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַיְיָ פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם, וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּהֶם" וְגוֹ', וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַיְיָ. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. הַקְדָּמָה. יָדוּעַ לְכָל חֲכַם לֵב בִּבְנֵי אָדָם, כִּי גַּלְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ וְגַלְגַּל הַיָּרֵחַ, פּוֹעֲלִים בְּכֹחָם הַנֶּאֱצָל עֲלֵיהֶם מֵאֲדוֹן כָּל הַכֹּחוֹת בָּעוֹלָם הַשָּׁפָל, פְּעֻלּוֹת גְּדוֹלוֹת בְּגוּפוֹת בְּנֵי אָדָם, וּבְכָל מִינֵי שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים, גַּם בְּכָל הַצּוֹמֵחַ בָּאָרֶץ, מִן הָאֲרָזִים הַגְּדוֹלִים עַד הָעֲשָׂבִים הַדַּקִּים, וְדֶרֶךְ כְּלָל בְּכָל שֶׁהוּא מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם לְמַטָּה מֵהֶם וְתַחַת מֶמְשַׁלְתָּם, וְכֵן כָּתוּב בְּסֵדֶר וְזֹאת הַבְּרָכָה דברים לג יד, וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים. וּמְפֻרְסָם בְּכָל הֲמוֹן הָעָם, נְעָרִים עִם זְקֵנִים, כִּי כֹּחַ הַלְּבָנָה נִכָּר בְּכָל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה בָּאָרֶץ, כַּיָּדוּעַ לְכֹרְתֵי הָאִילָנוֹת לַבִּנְיָנוֹת, כִּי לֹא יִכְרְתוּם בִּזְמַן שֶׁהַלְּבָנָה בְּחִדּוּשָׁהּ, עַד עֲבֹר חֲמִשָּׁה יָמִים אוֹ יוֹתֵר, וְיוֹרְדֵי הַיָּם גַּם כֵּן אֵין מַפְלִיגִין בָּהּ עַד אַחַר חֲמִשָּׁה יָמִים שֶׁל חִדּוּשׁ הַלְּבָנָה, וְכֵן נִזְהָרִים כָּל בְּנֵי אָדָם מֵהַקִּיז דָּם סָמוּךְ לְחִדּוּשָׁהּ, וְכַמָּה מְלָאכוֹת אֲחֵרוֹת קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת צְרִיכוֹת שְׁמִירָה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָם בְּעוֹד שֶׁהַלְּבָנָה מִתְחַדֶּשֶׁת, עַד שֶׁיֹּאמְרוּ, שֶׁהַפִּשְׁתָּן שֶׁיִּמָּצֵא בַּמִּשְׁרָה אוֹ בְּתוֹךְ הַיּוֹרָה לְבַשֵּׁל בְּחִדּוּשׁ לְבָנָה שֶׁהוּא לוֹקֶה וְלֹא יִצְלַח אַחַר כֵּן לַכֹּל. וּכְלַל עִנְיָנִים אֵלֶּה גְּלוּיִים וְנוֹדָעִים לַכֹּל, וְהָאֲרִיכוּת בָּהֶם יַלְדוּת. וְלָכֵן כִּי בְּחִדּוּשָׁהּ שֶׁל לְבָנָה לִפְעֻלּוֹת אָדָם יִתְחַדֵּשׁ עִנְיָן, וְהַכֹּל בִּדְבָרוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא וּבִגְזֵרָתוֹ, רָאוּי לָנוּ גַּם כֵּן לְחַדֵּשׁ וּלְהַקְרִיב קָרְבָּן נוֹסָף עַל שְׁאָר הַיָּמִים לִשְׁמוֹ בָּרוּךְ הוּא, לְהָעִיר רוּחֵנוּ וְלִקְבֹּעַ בִּלְבָבֵנוּ כִּי כָּל הַחִדּוּשִׁים הַהוֹוִים בָּעוֹלָם מֵאִתּוֹ בָּרוּךְ הוּא, וְכָל כֹּחָם שֶׁל גַּלְגַּלִּים לֹא יִמָּצֵא רַק מֵהַשֵּׁם לְבַדּוֹ, וְעִם הַמַּחֲשָׁבָה הַזַּכָּה הַזֹּאת וְהָאֲמִתִּית תִּתְעַלֶּה נַפְשֵׁנוּ, וּבִרְכַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּחוּל עַל רֹאשֵׁנוּ. דִּינֵי הַמִּצְוָה. בְּעִנְיַן הַמּוּסָפִין וּכְלַל הָעִנְיָן כְּמִנְהָגִי כָּתַבְתִּי בְּמוּסָף הַפֶּסַח בְּסֵדֶר אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים מצוה רצט. וְעוֹד אוֹדִיעֲךָ כָּאן סוכה נד, ב שֶׁרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת שִׁיר שֶׁל מוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ דּוֹחֶה שִׁיר שֶׁל מוּסַף שַׁבָּת, כְּדֵי לְפַרְסֵם שֶׁהַיּוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְיָדוּעַ ר"ה לא, א שֶׁשִּׁירַת מוּסְפֵי שַׁבָּת בַּמִּקְדָּשׁ הִיא שִׁירַת הַאֲזִינוּ, וְהָיוּ מְחַלְּקִין אוֹתָהּ לְשִׁשָּׁה פְּרָקִים בְּשִׁשָּׁה שַׁבָּתוֹת, וְהַסִּימָן הזי"ו ל"ך, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָנוּ קוֹרְאִין אוֹתָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.

1 להוסיף קרבן בכל ראש חודש וחודש, שנאמר: "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ..." במדבר כח, יא.