משנה תורה, מצוות עשה רל״ז

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

237 ספר המצוות פתח ↗

היא שצונו לדון בדיני השור. והוא אמרו יתעלה וכי יגח שור וכי יגוף שור. וכבר התבאר דין זה בששה פרקים הראשונים מקמא. ואלה המשפטים, נזקי ממון פ"א:

237 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן נִזְקֵי בְּהֵמָה – לָדוּן בְּדִין שׁוֹר הַמַּזִּיק בֵּין שֶׁהִזִּיק אָדָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת שמות כא כח וְכִי יִגַּח, בֵּין שֶׁהִזִּיק מָמוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת שם לה כִּי יִגּוֹף. וְעִקַּר פֵּרוּשׁוֹ רש"י שם שֶׁל יִגֹּף יִדְחֹף. וּמִיהוּ בֵּין שֶׁהִזִּיקוֹ בְּגוּפוֹ אוֹ בְּרַגְלָיו אוֹ נָשַׁךְ בְּשִׁנָּיו אוֹ אֲפִלּוּ הִזִּיק בְּקַרְנָיו כֻּלָּן בִּכְלַל לְשׁוֹן נְגִיפָה מַשְׁמַע, אֲבָל נְגִיחָה לָא מַשְׁמַע אֶלָּא בְּקֶרֶן ב"ק ב, ב וּכְבָר נִתְרַבּוּ נִזְקֵי שׁוֹר בְּאָדָם מִדִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת כִּי יִגַּח וְהֵמִית דְּמַשְׁמַע מכילתא שם וְהֵמִית מִכָּל מָקוֹם בֵּין בִּנְגִיחָה בֵּין בִּשְׁאָר דְּבָרִים. וְלָאו דַּוְקָא שׁוֹר אֶלָּא ב"ק נד, ב אֲפִלּוּ כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה וָעוֹף שֶׁהִזִּיקוּ חַיָּבִין אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בָּרָגִיל. וּכְבָר אָמַרְנוּ שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת הַבָּאוֹת לָנוּ עַל דְּבַר הַמִּשְׁפָּט שֹׁרֶשׁ אֶחָד לָהֶן, וְדָבָר מֻשְׂכָּל הוּא, וְאֵינִי צָרִיךְ לַחְזֹר אוֹתוֹ בְּכָל אַחַת וְאַחַת. דִּינֵי הַמִּצְוָה, כְּגוֹן שם כג ב אֵיזֶהוּ הַמּוּעָד וְהַתָּם וְהַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶן, וּדְבָרִים שֶׁהַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לָהֶן בַּתְּחִלָּה שם טו, ב וְשֶׁאֵינָהּ מוּעֶדֶת בָּהֶן עַד שֶׁנִּרְאֶה אוֹתָהּ מֻרְגֶּלֶת בָּהֶן. וְהֶרְגֵּל זֶה בְּאֵיזֶה עִנְיָן יִהְיֶה שֶׁנַּחְזִיקֶנָּה כְּמוּעֶדֶת, וּבְאֵיזֶה עִנְיָן תַּנִּיחַ הַהֶרְגֵּל שֶׁתַּחְזֹר לְתַמּוּתָהּ, וַחֲמִשָּׁה מִינֵי חַיּוֹת הַמּוּעָדוֹת מִתְּחִלָּתָן וְחִלּוּק הָרְשׁוּיוֹת שֶׁתַּזִּיק בְּתוֹכָן, וּמָה שֶׁנִּקְרָא אָבוֹת שם ב, א בִּנְזִיקִין וּמָה שֶׁנִּקְרָא תּוֹלָדוֹת, וְהַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶן בְּאַחַת, וְדִינֵי הַשְּׁמִירוֹת שם מה, ב שֶׁאָדָם חַיָּב לְשָׁמְרָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ, וְכֵיצַד יִתְחַיֵּב אוֹ יִפָּטֵר בָּהֶן, וְיֶתֶר רֻבֵּי פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּשִׁשָּׁה פְּרָקִים רִאשׁוֹנִים מִן בָּבָא קַמָּא ח"ה שצא. וְאֵלֶּה הַדִּינִין הַנִּקְרָאִין דִּינֵי קְנָסוֹת כְּבָר אָמַרְנוּ במצוה מט שֶׁאֵין דָּנִין אוֹתָן אֶלָּא בֵּית דִּין הַסְּמוּכִין וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל הַמַּזִּיק חַיָּב לְשַׁלֵּם ב"מ צא, א בְּדִינֵי שָׁמַיִם בְּכָל מָקוֹם, וְאִם תָּפַשׂ הַנִּזָּק ב"ק טו, ב אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ בְּשׁוּם מָקוֹם.

1 לדון בנזקי בהמה, שנאמר: "וכי ייגוף שור איש את שור ריעהו" שמות כא,לה.