משנה תורה, מצוות עשה קפ״ד

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

184 ספר המצוות פתח ↗

היא שצונו להסיר המכשולים והסכנות מכל מושבותינו, וזה שנבנה כותל סביב הגג וסביב הבורות והשיחין והדומה להם כדי שלא יפול המסתכן מהם או בהם, וכן כל המקומות המסוכנין והרעועים כלם יבנו על סדר שיסור הרעוע והסכנה, והוא אמרו יתעלה ועשית מעקה לגגך. ולשון ספרי ועשית זו מצות עשה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בבבא קמא. כי תצא, הלכות רוצח פי"א:

184 ספר מצוות גדול פתח ↗

לעשות מעקה שנאמר תצא ועשית מעקה לגגיך שם בארנו הדברים שאסרו חכמים מפני שיש בהן סכנת נפשות:

184 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

שָׂרִיד מֵהַפִּיל שִׂים מַעֲקֶה

1 לעשות מעקה, שנאמר: "ועשית מעקה לגגך" דברים כב,ח.

184 ספר מצוות קטן פתח ↗

והא לך יום רביעי. כנגד זכור שהוא דבור רביעי. וכתיב לא תעשה כל מלאכה וחבר עמהן מצות נשואין לפי שאמרו בתו' נשאת ליום רביעילעשות מעקה לגגך. כדכתיב ועשית מעקה לגגך דברים כ״ב:ח׳

184 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת מַעֲקֶה – לְהָסִיר הַמִּכְשׁוֹלִים וְהַנְּגָפִים מִכָּל מִשְׁכְּנוֹתֵינוּ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר דברים כב ח וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ. וְהָעִנְיָן הוּא שֶׁנִּבְנֶה קִיר סְבִיב הַגַּגּוֹת וּסְבִיב הַבּוֹרוֹת וְהַשִּׁיחִין וְדוֹמֵיהֶן, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּכָּשֵׁל בְּרִיָּה לִפֹּל בָּהֶם אוֹ מֵהֶם. וּבִכְלַל מִצְוָה זוֹ, לִבְנוֹת וּלְתַקֵּן כָּל כֹּתֶל וְכָל גָּדֵר שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לָבוֹא תַּקָּלָה מִמֶּנּוּ, וְזֶה שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב לְגַגֶּךָ, דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה. וּלְשׁוֹן סִפְרֵי וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה, מִצְוַת עֲשֵׂה עי' ספהמ"צ להרמב"ם עשה קפד. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁעִם הֱיוֹת הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא מַשְׁגִּיחַ בִּפְרָטֵי בְּנֵי אָדָם וְיוֹדֵעַ כָּל מַעֲשֵׂיהֶם, וְכָל אֲשֶׁר יִקְרֶה לָהֶם טוֹב אוֹ רַע בִּגְזֵרָתוֹ וּבְמִצְוָתוֹ, לְפִי זְכוּתָן אוֹ חִיּוּבָן, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה חולין ז, ב, אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִן הַמִּקְרִים הַנְּהוּגִים בָּעוֹלָם, כִּי הָאֵל בָּרָא עוֹלָמוֹ וּבְנָאוֹ עַל יְסוֹדוֹת עַמּוּדֵי הַטֶּבַע, וְגָזַר שֶׁתִּהְיֶה הָאֵשׁ שׂוֹרֶפֶת וְהַמַּיִם מְכַבִּין הַלֶּהָבָה, וּכְמוֹ כֵן יְחַיֵּב הַטֶּבַע, שֶׁאִם תִּפֹּל אֶבֶן גְּדוֹלָה עַל רֹאשׁ אִישׁ שֶׁתְּרַצֵּץ אֶת מֹחוֹ, אוֹ אִם יִפֹּל הָאָדָם מֵרֹאשׁ הַגַּג הַגָּבוֹהַּ לָאָרֶץ שֶׁיָּמוּת, וְהוּא בָּרוּךְ הוּא חָנַן גּוּפוֹת בְּנֵי אָדָם וַיִּפַּח בָּהֶם נִשְׁמַת חַיִּים בַּעֲלַת דַּעַת, לִשְׁמֹר הַגּוּף מִכָּל פֶּגַע, וְנָתַן שְׁנֵיהֶם, הַנֶּפֶשׁ וְגוּפָהּ בְּתוֹךְ גַּלְגַּל הַיְּסוֹדוֹת, וְהֵמָּה יְנַהֲגוּם וְיִפְעֲלוּ בָּם פְּעֻלּוֹת, וְאַחַר שֶׁהָאֵל שִׁעְבֵּד גּוּף הָאָדָם לַטֶּבַע, כִּי כֵן חִיְּבָה חָכְמָתוֹ מִצַּד שֶׁהוּא בַּעַל חֹמֶר, צִוָּהוּ לִשְׁמֹר מִן הַמִּקְרֶה, כִּי הַטֶּבַע שֶׁהוּא מָסוּר בְּיָדוֹ יַעֲשֶׂה פְּעֻלָּתוֹ עָלָיו אִם לֹא יִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ. וְאָמְנָם יִהְיוּ קְצָת מִבְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרָם, לְרֹב חֲסִידוּתָם וּדְבֵקוּת נַפְשָׁם בִּדְרָכָיו בָּרוּךְ הוּא, הֵמָּה הַחֲסִידִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, כְּמוֹ הָאָבוֹת הַגְּדוֹלִים וְהַקְּדוֹשִׁים וְהַרְבֵּה מִן הַבָּנִים שֶׁהָיוּ אַחֲרֵיהֶם, כְּמוֹ דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה וְדוֹמֵיהֶם, שֶׁמָּסַר הָאֵל הַטֶּבַע בִּידֵיהֶם, וּבִתְחִלָּתָם הָיָה הַטֶּבַע אָדוֹן עֲלֵיהֶם, וּבְסוֹפָן לְגֹדֶל הִתְעַלּוּת נַפְשָׁם נֶהְפַּךְ הוּא, שֶׁהָיוּ הֵם אֲדוֹנִים עַל הַטֶּבַע, כַּאֲשֶׁר יָדַעְנוּ בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהִפִּילוּהוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְלֹא הֻזַּק, וְאַרְבַּעַת וּשְׁלֹשֶׁת הַחֲסִידִים הַנִּזְכָּרִים, שֶׁשָּׁמוּ אוֹתָם לְגוֹ אַתּוּן נוּרָא יָקִידְתָּא וּשְׂעַר רֵאשְׁהוֹן לָא אִתְחָרַךְ. וְרֹב בְּנֵי אָדָם בְּחֶטְאָם לֹא זָכוּ אֶל הַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, וְעַל כֵּן תְּצַוֵּנוּ הַתּוֹרָה, לִשְׁמֹר מִשְׁכְּנוֹתֵינוּ וּמְקוֹמוֹתֵינוּ, לְבַל יִקְרֵנוּ מָוֶת בִּפְשִׁיעוּתֵנוּ, וְלֹא נְסַכֵּן נַפְשׁוֹתֵינוּ עַל סְמַךְ הַנֵּס, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תורת כהנים אמור פרשתא ח, שֶׁכָּל הַסּוֹמֵךְ עַל הַנֵּס אֵין עוֹשִׂין לוֹ נֵס. וְעַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה תִּרְאֶה רֹב עִנְיְנֵי הַכְּתוּבִים בְּכָל מָקוֹם, כִּי גַּם בְּהִלָּחֵם יִשְׂרָאֵל מִלְחֶמֶת מִצְוָה עַל פִּי הַשֵּׁם, הָיוּ עוֹרְכִין מִלְחַמְתָּן וּמְזַיְּנִים עַצְמָן וְעוֹשִׂין כָּל עִנְיָנָם, כְּאִלּוּ יִסְמְכוּ בְּדַרְכֵי הַטֶּבַע לְגַמְרֵי, וְכֵן רָאוּי לַעֲשׂוֹת לְפִי הָעִנְיָן שֶׁזָּכַרְנוּ, וַאֲשֶׁר לֹא יַחְלֹק עַל הָאֱמֶת מֵרֹעַ לֵב יוֹדֶה בָּזֶה. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוכה ג א, שֶׁאֵין חִיּוּב הַמַּעֲקֶה אֶלָּא בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דִּירָה. אֲבָל בֵּית הָאוֹצָרוֹת וּבֵית הַבָּקָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וְכָל בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת פָּטוּר מִן הַמַּעֲקֶה, וְכֵן בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, לְפִי שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין לְדִירָה. וּמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁאִם הָיְתָה רְשׁוּת הָרַבִּים גְּבוֹהָה מִגַּגּוֹ אֵין זָקוּק לְמַעֲקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ, וְלֹא בְּתוֹכוֹ, וְשִׁעוּר גֹּבַהּ מַעֲקֶה עֲשָׂרָה טְפָחִים. וְהַרְבֵּה דְּבָרִים אָסְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה רמב"ם הל' רוצח פי"א הל' ה ז כְּדֵי לְהִשָּׁמֵר מִן הַנְּזָקִים וּמִן הַמִּקְרִים הָרָעִים, שֶׁאֵין רָאוּי לוֹ לְאָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, לְסַכֵּן בְּנַפְשׁוֹ, וְעַל כֵּן רָאוּי שֶׁיִּתֵּן לִבּוֹ לְכָל הַדְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לוֹ נֶזֶק בָּהֶם, וְהָעוֹבֵר עֲלֵיהֶם חַיָּב מַכַּת מַרְדּוּת דְּרַבָּנָן, מֵהֶן מָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אָדָם פִּיו עַל הַסִּילוֹן וְיִשְׁתֶּה, וְכֵן לֹא יִשְׁתֶּה מִן הַנְּהָרוֹת וְהָאֲגַמִּים שֶׁמָּא יִשְׁתֶּה עֲלוּקָה, וְאָסְרוּ חולין י, א מַיִם מְגֻלִּין מִפְּנֵי חֲשָׁשׁ, שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה מֵהֶן הָרַחַשׁ בַּעַל הָאֶרֶס, וְשִׁעוּר גִּלּוּיָן כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא הָרַחַשׁ מֵאֹזֶן כְּלִי וְיִשְׁתֶּה. וְאָמְרוּ בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁיֵּשׁ מַשְׁקִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גִּלּוּי וּמֵהֶן שֶׁאֵין בָּהֶם מִשּׁוּם גִּלּוּי. וּמֵחֲשַׁשׁ רמב"ם שם פי"ב הל' ב, ד זֶה בְּעַצְמוֹ אָסְרוּ נִקּוּרֵי תְּאֵנִים וַעֲנָבִים וְרִמּוֹנִים וְקִשּׁוּאִין וּדְלוּעִין וְהַמְּלָפְפוֹנוֹת, אֲפִלּוּ הֵן כִּכָּר, וְדֶרֶךְ כְּלָל כָּל פְּרִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לֵחָה וְנִמְצָא נָשׁוּךְ אָמְרוּ שֶׁהוּא אָסוּר. וּכְמוֹ כֵן אָסְרוּ שֶׁלֹּא יִתֵּן אָדָם מָעוֹת לְתוֹךְ פִּיו שֶׁמָּא יֵשׁ עֲלֵיהֶן רוֹק יָבֵשׁ שֶׁל מֻכֵּה שְׁחִין, אוֹ מְצֹרָעִין, אוֹ זֵעָה, שֶׁכָּל זֵעַת אָדָם הִיא סַם הַמָּוֶת חוּץ מִשֶּׁל פָּנִים. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִין בְּבָבָא קַמָּא וּבִמְקוֹמוֹת מִסַּנְהֶדְרִין וּבִשְׁקָלִים יְרוּשַׁלְמִי פֶּרֶק רִאשׁוֹן הלכות רוצח ושמירת נפש פי"א. וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וּמַנִּיחַ גַּגּוֹ אוֹ בּוֹרוֹ בְּלֹא מַעֲקֶה בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה, וְגַם עָבַר עַל לָאו דְּלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ, כְּמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב בְּסֵדֶר זֶה מצוה תקמז בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם.