משנה תורה, מצוות עשה קנ״ב

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

152 ספר המצוות פתח ↗

היא שצונו לבדוק בסימני דגים והם כתובים. והוא אמרו יתעלה ויתברך שמו את זה תאכלו מכל אשר במים. ובבאור אמרו בגמרא חולין ס"ו: האוכל דג טמא עובר בעשה ולא תעשה, כי מאמרו זה תאכלו שומע אני שזולתו לא יאכל, ולאו הבא מכלל עשה עשה. הנה נתבאר מאמרו את זה תאכלו מצות עשה. והענין באמרנו זו מצות עשה מה שזכרתי לך, והוא היותנו מצווין לדון באלו הסימנים ולומר שזה מותר לאכלו וזה אינו מותר לאכלו, כמו שאמר והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה, והבדלתם אמנם תהיה בסימן, ולכן יהיה כל מין ומין מארבעה אלו המינין והסימנין מצוה בפני עצמה, כלומר סימני בהמה וחיה ועוף וסימני חגבים ודגים. וכבר ביארנו לשונותם בקראי עשה ביחוד. וכבר נתבארו משפטי מצוה זו כלומר סימני דגים בפרק ג' ממסכת חולין. ויהי ביום השמיני, הלכות מאכלות אסורות פ"א:

152 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת בְּדִיקַת סִימָנֵי דָּגִים – לִבְדֹּק בְּסִימָנֵי דָּגִים, כְּלוֹמַר שֶׁהָרוֹצֶה לֶאֱכֹל מִן הַדָּגִים שֶׁיִּבְדֹּק תְּחִלָּה בָּהֶן יָפֶה הַסִּימָנִין שֶׁנָּתְנָה הַתּוֹרָה בָּהֶן, וְהֵן סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יא ט אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם וכו' כְּבָר כָּתַבְנוּ בַּמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת לְזוֹ מצוה קנג במצות בדיקת סימני בהמה וחיה שֶׁהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא יַחְשֹׁב בְּמִנְיַן הַמִּצְוֹת בְּדִיקַת סִימָנִין בַּמִּינִין שֶׁהִתִּירָה הַתּוֹרָה, וְכִי הָאֱמֶת אִתּוֹ בָּזֶה לְפִי הַנִּרְאֶה לָנוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁמָּצָאנוּ בַּגְּמָרָא חולין סו ב בְּפֵרוּשׁ בִּקְצָתָן זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה, הַכַּוָּנָה בָּעִנְיָן לְחַיֵּב בְּמִינִים הַטְּמֵאִים בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה עִם הַכְּלָל הַיָּדוּעַ לָנוּ לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה. וּכְמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב גַּם כֵּן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בְּמִצְוַת הַלְוָאַת הַנָּכְרִי מצוה קעג, שֶׁחֲשָׁבָהּ הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְמִצְוָה בסהמ"צ עשין קצח, וְלֹא בָּא הַכָּתוּב לְפִי הַדּוֹמֶה רַק לְחַיֵּב בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה בְּהַלְוָאַת יִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית. שֹׁרֶשׁ הַמִּצְוָה כְּתַבְתִּיו גַּם כֵּן לְמַעְלָה בְּסִימָנֵי בְּהֵמָה, וְהוּא כְּלָל לְאַרְבַּעַת הַמִּינִין. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה חולין נט א שֶׁסְּנַפִּיר הוּא מָה שֶׁבַּדָּג שֶׁהוּא לוֹ כְּעֵין כְּנָפַיִם שֶׁפּוֹרֵחַ בָּהֶן, וְקַשְׂקֶשֶׂת הִיא אוֹתָהּ קְלִפָּה שֶׁעָלָיו הַדְּבוּקָה בְּכָל גּוּפוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִמְצָא הַקַּשְׂקֶשֶׂת כִּי אִם בְּמִקְצָת גּוּפוֹ, וַאֲפִלּוּ אַחַת לְבַד, דַּיּוֹ וְכָשֵׁר. וְאָמְרוּ בַּתּוֹסֶפְתָּא חולין פ"ג ה"ט וְהוּא שֶׁתְּהֵא תַּחַת לֶחְיוֹ אוֹ תַּחַת זְנָבוֹ אוֹ תַּחַת סְנַפִּירָיו, אֲבָל בִּשְׁאָר גּוּפוֹ, לָא סַגִּי לָן בְּפָחוֹת מִשְּׁתַּיִם. וְכָל שֶׁנִּמְצָא בּוֹ קַשְׂקֶשֶׂת אֲפִלּוּ אַחַת בַּמְּקוֹמוֹת הַנִּזְכָּרִים, אֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק אִם יֵשׁ לוֹ סְנַפִּיר, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ, אֲבָל כְּשֶׁיִּמָּצֵא בּוֹ סְנַפִּיר, צָרִיךְ לִבְדֹּק אִם יֵשׁ בּוֹ קַשְׂקֶשֶׂת, כִּי יֵשׁ דָּגִים טְמֵאִים הַרְבֵּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סְנַפִּיר. וְכָל דָּג שֶׁבְּטִבְעוֹ יֵשׁ לוֹ קַשְׂקַשִּׂים שם סו א אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נַעֲשִׂין בּוֹ בְּעוֹדוֹ קָטָן עַד שֶׁיַּגְדִּיל, כְּגוֹן הַסֻּלְתָּנִית וְהָאָפְיָן, הֲרֵי זֶה מֻתָּר, וְכָל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קַשְׂקַשִּׂים בְּעוֹדוֹ בַּיָּם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַשִּׁיר אוֹתָן בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה מִן הַיָּם כְּגוֹן אֲקוּנָס וַאֲפוּנָס בְּסַפְּתִיס אֶפְנֶסְתִּיס וְאַטּוּנְאָס הַנִּקְרָא בירט בְּלַעַז, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר, שֶׁלֹּא תַּקְפִּיד הַתּוֹרָה רַק בְּמִין בַּעַל קַשְׂקֶשֶׂת וּסְנַפִּיר, כִּי הוּא הַנָּאוֹת אֶל טֶבַע בְּנֵי אָדָם, וּמִן הַטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ בְּאִסּוּר הַמַּאֲכָלוֹת לְפִי הַפְּשָׁט. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת. וְעוֹבֵר עָלֶיהָ וְלֹא בָּדַק יָפֶה, כְּגוֹן שֶׁרָאָה סִימָן אֶחָד לְבַד בְּדָג וְסָמַךְ עַל הָאַחֵר בְּלֹא בְּדִיקָה אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא אַחַר כֵּן כָּשֵׁר, בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה.

1 לבדוק בסימני דגים, שנאמר: "את זה, תאכלו, מכול, אשר במים" ויקרא יא,ט; דברים יד,ט.