משנה תורה, מצוות עשה קל״ז

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

137 ספר המצוות פתח ↗

היא שצונו לתקוע בשופר בעשרה מתשרי משנה זו לקרא דרור לעבדים ולצאת כל עבד עברי לחרות ביום העשירי מתשרי, והוא אמרו יתעלה והעברת שופר תרועה ונו' ואמר וקראתם דרור. והנה התבאר ששוה היובל לראש השנה לתקיעות ולברכות. וכבר התבארו משפטי תקיעות שופר של ראש השנה במסכת ראש השנה, וידוע כי התקיעה ההיא היא ביובל אמנם לפרסם החרות ושהוא מין הכרזה, והוא אמרו וקראתם דרור בארץ לכל יושביה בארץ הנזכרת, ואין ענינה כענין תקיעת ראש השנה כי היא זכרון לפני ה' וזהו להוציא את העבדים. בהר סיני, זרעים הלכות שמטה ויובל פ"י:

137 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל יוֹבֵל – לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר בָּעֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי שֶׁהוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כה ט י וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה וְגוֹ' בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם וְגוֹ' וּקְרָאתֶם דְּרוֹר וְגוֹ'. וְיָדוּעַ שֶׁמִּצְוַת הַתְּקִיעָה בְּיוֹם זֶה הִיא לְפַרְסֵם חֵרוּת כָּל עֶבֶד עִבְרִי שֶׁיֵּצֵא בֶּן חוֹרִין עי' ר"ה ח ב בְּלִי דָּמִים, וְאֵין עִנְיָנָהּ כְּעִנְיַן תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהַתְּקִיעָה הַהִיא אָנוּ עוֹשִׂים לִקְבֹּעַ מַחְשַׁבְתֵּנוּ עַל עִנְיַן עֲקֵדַת יִצְחָק, וּנְצַיֵּר בְּנַפְשֵׁנוּ לַעֲשׂוֹת גַּם אָנוּ כָּמוֹהוּ לְאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יַעֲלֶה זִכְרוֹנֵנוּ לִפְנֵי הַשֵּׁם לְטוֹב, כְּלוֹמַר, שֶׁנִּהְיֶה זַכָּאִים לְפָנָיו, וְזֹאת הַתְּקִיעָה שֶׁל יוֹבֵל הִיא לְפַרְסֵם הַחֵרוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ עי' סהמ"צ עשין קלז. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁיָּדוּעַ כִּי קוֹל הַשּׁוֹפָר יְעוֹרֵר לֵב בְּנֵי אָדָם אִם לְשָׁלוֹם וְאִם לְמִלְחָמָה, וְעִנְיַן שִׁלּוּחַ הָעֶבֶד שֶׁעָבַד אֶת אֲדוֹנָיו זְמַן רַב הוּא קָשֶׁה מְאֹד בְּעֵינֵי אֲדוֹנָיו, עַל כֵּן לְעוֹרֵר לֵב הַבְּרִיּוֹת עַל הָעִנְיָן וּלְחַזֵּק נַפְשָׁם וּלְהַזְהִירָם עַל הַמִּצְוָה בְּשָׁמְעָם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר, בִּרְאוֹתָם כִּי הַדָּבָר הַשָּׁוֶה הוּא בְּכָל הָאָרֶץ וְשֶׁהַכֹּל עוֹשִׂים כֵּן נִצְטַוִּינוּ עַל זֶה, שֶׁאֵין דָּבָר שֶׁיְּחַזֵּק לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם כְּמוֹ מַעֲשֵׂה הָרַבִּים, וּכְמַאֲמַר הֶחָכָם צַעַר רַבִּים נֶחָמָה עי' דברים רבה ב כב. גַּם הָעֶבֶד בְּעַצְמוֹ מִתְעוֹרֵר לָצֵאת כְּכָל הָעֲבָדִים מִתַּחַת יְדֵי רַבּוֹ אֲשֶׁר אָהַב, בְּשָׁמְעוֹ קוֹל הַשּׁוֹפָר, וּמִתּוֹךְ כָּךְ, הַמִּצְוָה מִתְקַיֶּמֶת לָשׁוּב הַכֹּל בִּרְשׁוּת אֲדוֹן הַכֹּל. דִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן בְּאֵיזֶה שׁוֹפָר תּוֹקְעִין בְּיוֹם זֶה, וְאֵיזוֹ בְּרָכָה מְבָרְכִין בּוֹ. וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ר"ה כו, ב דֶּרֶךְ כְּלָל בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שָׁוֶה הַיּוֹבֵל לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לַתְּקִיעָה וְלַבְּרָכוֹת. וּבְמִצְוַת שׁוֹפָר דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּסֵדֶר פִּנְחָס מצוה תה, נְדַבֵּר בּוֹ קְצָת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם כְּמִנְהָגֵנוּ. וּמִכָּל מָקוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם ל, א שֶׁשָּׁוִין הֵן חִלּוּק קְצָת יֵשׁ בֵּינֵיהֶם, דִּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת לֹא הָיוּ תּוֹקְעִין אֶלָּא בְּבֵית דִּין, וּבַיּוֹבֵל תּוֹקֵעַ כָּל יָחִיד וְיָחִיד כָּל זְמַן שֶׁבֵּית דִּין יוֹשְׁבִין, בֵּין בִּפְנֵי בֵּית דִּין, וּבֵין שֶׁלֹּא בִּפְנֵיהֶם. וְכֵן מִדִּינֵי הַמִּצְוָה מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם ח, ב: כִּי מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים, הָיוּ הָעֲבָדִים אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין בְּבֵית אֲדוֹנָם, לֹא נִפְטָרִין לְבָתֵּיהֶם, וְלֹא הָאָדוֹן מִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶן, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים תָּקְעוּ בֵּית דִּין בַּשּׁוֹפָר נִפְטָרִין לְבָתֵּיהֶם, וּכְמוֹ כֵן שָׂדוֹת חוֹזְרוֹת לְבַעֲלֵיהֶם. וְרַבִּים מִפְּרָטֵי דִּינֵי הַיּוֹבֵל בַּעֲרָכִין, וְדִינֵי שׁוֹפָר בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שם. וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג, וַהֲרֵי כָּתַבְתִּי לְךָ בְּסָמוּךְ מצוה של, אֵיזֶה זְמַן הַיּוֹבֵל נוֹהֵג, וְשֶׁמִּצְוַת הַיּוֹבֵל מְסוּרָה לְבֵית דִּין, וְאִם עָבְרוּ בֵּית דִּין עַל זֶה וְלֹא תָּקְעוּ בַּשּׁוֹפָר, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּלְּחוּ הָעֲבָדִים וְהֻחְזְרוּ הַשָּׂדוֹת לְבַעֲלֵיהֶן מִבְּלִי תְּקִיעָה בִּטְּלוּ מִצְוַת עֲשֵׂה זֶה.

1 לתקוע בשופר בשנת היובל, שנאמר: "והעברת שופר תרועה" ויקרא כה,ט.