משנה תורה, מצוות עשה ק״ג

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

103 ספר המצוות פתח ↗

היא שצונו להיות בית המנוגע טמא, ומצוה זו כוללת טומאת בתים מה מהם צריך הסגר או לנתוץ קצת הכותלים או לנתוץ כולו ובמה יטמאו ואיך יטמאו. מצורע, הלכות טומאת צרעת פי"ד:

103 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת בַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ נֶגַע – לְטַמֵּא בַּיִת מְנֻגָּע. כְּלוֹמַר שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּבַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ צָרַעַת כַּמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יד לה וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְגוֹ'. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, וְשֶׁנַּחְזִיק מִי שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת בְּטָמֵא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה שם מו וְהַבָּא אֶל הַבַּיִת יִטְמָא וְגוֹ'. וּמִצְוָה זוֹ כּוֹלֶלֶת כָּל עִנְיְנֵי טֻמְאַת הַבַּיִת אֵיזֶה צָרִיךְ הֶסְגֵּר אוֹ הֲרִיסָה בִּקְצָת הַקִּירוֹת אוֹ בְּכֻלָּן. וְזֶה הָעִנְיָן שֶׁל צָרַעַת הַהוֹוָה בָּאֲבָנִים שָׁמַעְתִּי שֶׁאֵינֶנּוּ דָּבָר טִבְעִי, אֲבָל הוּא עִנְיָן מוֹפְתִי עי' רמב"ן עה"ת שם יד לה, יָבֹא לִפְעָמִים לְבָתֵּי יִשְׂרָאֵל לְהוֹכִיחָם כִּי מֵאַהֲבַת הַשֵּׁם אוֹתָם יוֹדִיעֵם מוּסָרוֹ בְּמָה שֶׁהוּא חוּץ לְגוּפָם כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה טֶרֶם יִתְחַיְּבוּ לַעֲנֹשׁ אוֹתָם בְּגוּפָם. וְכֵן הָיָה הָעִנְיָן שֶׁאִם לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה יִתְפַּשֵּׁט הַנֶּגַע גַּם בִּבְגָדָיו, לֹא הִרְגִּישׁ עֲדַיִן, יִתְפַּשֵּׁט גַּם בְּגוּפוֹ. וְעוֹד אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ויק"ר פי"ז ו כִּי בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁכָּבְשׁוּ הָאָרֶץ הֵבִיא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּקְצָת בָּתִּים נֶגַע צָרַעַת לְטוֹבָתָם כְּדֵי שֶׁיַּהַרְסוּ הַבַּיִת וְיִתְגַּלֶּה לָהֶם מַטְמוֹן שֶׁטָּמְנוּ שָׁם הָאֱמוֹרִיִּים, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לְהוֹדִיעָם זֶה עַל יְדֵי נָבִיא מִבְּלִי נֶגַע, יָדוּעַ הוּא שֶׁהָאֵל יַעֲשֶׂה נִסִּים לִבְנֵי אָדָם דֶּרֶךְ סֵתֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נגעים יד ג שֶׁשִּׁעוּר נִגְעֵי בָּתִּים כִּשְׁנֵי גְּרִיסִין זֶה בְּצַד זֶה, וּשְׁלֹשָׁה סִימָנֵי טֻמְאָה בַּבַּיִת יְרַקְרַק אֲדַמְדַּם וּפִשְׂיוֹן, וְכֻלָּן מְפֹרָשִׁים בַּכָּתוּב. וּשְׁנֵי הַמַּרְאוֹת מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְשִׁעוּר שְׁנֵי גְּרִיסִין, וְכָל הַשִּׁעוּרִין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וּכְשֶׁיֵּרָאֶה נֶגַע בַּבַּיִת, אֲפִלּוּ חָכָם שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא נֶגַע, לֹא יִגְזֹר וְיֹאמַר נֶגַע נִרְאָה לִי אֶלָּא כְּנֶגַע כִּי לַכֹּהֵן נִתַּן לְטַמֵּא וּלְטַהֵר נְגָעִים וְלֹא לְאָדָם אַחֵר. וְאֵין בַּיִת אָפֵל מִטַּמֵּא בְּנֶגַע לְפִי שֶׁאֵין פּוֹתְחִין בּוֹ חַלּוֹנוֹת לִרְאוֹת בּוֹ נֶגַע, שֶׁנֶּאֱמַר שם לה נִרְאָה לִי, וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ספרא מצורע ה יא לִי וְלֹא לְאוֹרִי. שֶׁמָּא תֹּאמַר יִרְאֶה אֶת הַנֶּגַע בְּנֵר, הָרְאִיָּה בַּנֵּר אֵינָהּ שְׁלֵמָה, וּלְפִיכָךְ בַּיִת אָפֵל אֵינוֹ מִטַּמֵּא לְעוֹלָם בְּנֶגַע. וְכֵן אֵין הַבַּיִת מִטַּמֵּא בְּנֶגַע עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ יוֹתֵר, שֶׁאֵין קָרוּי בַּיִת בְּפָחוֹת מִכֵּן, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה בַּיִת, וְכֵן בָּעֵינַן שֶׁיְּהֵא לוֹ אַרְבָּעָה כְּתָלִים וּבָנוּי עַל הָאָרֶץ בַּאֲבָנִים וְעֵצִים וְעָפָר. שֶׁנֶּאֱמַר שם מה אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו וְאֵת כָּל עֲפַר, וְהַלְּבֵנִים וְהַשַּׁיִשׁ אֵינָן חֲשׁוּבִים כַּאֲבָנִים. וִירוּשָׁלַיִם וְחוּצָה לָאָרֶץ גַּם כֵּן אֵין בָּהֶם דִּין טֻמְאַת בָּתִּים, שֶׁנֶּאֱמַר שם לד בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם. וְחוּצָה לָאָרֶץ אֵינָהּ אֲחֻזָּה, וִירוּשָׁלַיִם גַּם כֵּן לֹא נִתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים, וּלְפִיכָךְ אֵינָהּ בִּכְלַל אֲחֻזַּתְכֶם. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בִּנְגָעִים הלכות טומאת צרעת פי"ד. וְנוֹהֶגֶת בְּבַיִת שֶׁל זָכָר אוֹ נְקֵבָה בָּאָרֶץ, וּבְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ כֹּהֲנִים רְאוּיִים לַדָּבָר. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ, בִּטֵּל עֲשֵׂה.

1 להיות בית מנוגע מטמא.