משנה תורה, מצוות לא תעשה פ״ד

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

84 ספר המצוות פתח ↗

הזהירנו מלסוך בשמן המשחה שעשה משה אלא הכהנים הגדולים והמלכים. והוא אמרו יתעלה על בשר אדם לא ייסך, ומבואר הוא שהנמשח בו אם היה מזיד חייב כרת ובשוגג חייב חטאת קבועה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בריש כריתות. שם, שם:

84 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא יָסוּךְ זָר בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה – שֶׁלֹּא לִמְשֹׁחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה אֶלָּא כֹּהֲנִים לְבַד. שֶׁנֶּאֱמַר שמות ל לב עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ. וְנִתְבָּאֵר בַּכָּתוּב שֶׁמִּי שֶׁמָּשַׁח בּוֹ בְּמֵזִיד, חַיָּב כָּרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר שם לג וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת. וְאִם נִמְשַׁח בּוֹ בְּשׁוֹגֵג, חַיָּב חַטָּאת קְבוּעָה. כְּלוֹמַר, שֶׁאֵין חִלּוּק בּוֹ בֵּין הַדַּל וְהֶעָשִׁיר אֶלָּא דָּבָר קָבוּעַ הוּא לַכֹּל. מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ. גַּם כֵּן לְהַגְדָּלַת הַבַּיִת וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ, וְלָכֵן אֵין רָאוּי לְהֶדְיוֹטוֹת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הַשֶּׁמֶן הַנִּכְבָּד שֶׁבַּבַּיִת רַק הַנִּבְחָרִים בָּעָם לְבַד, שֶׁהֵם כֹּהֲנִים וּמְלָכִים. וּבְכֵן בְּהִמָּנַע הֶהָמוֹן מִמֶּנּוּ, יִיקַר בְּעֵינֵיהֶם עַד מְאֹד וְיִתְאַוּוּ אֵלָיו, כִּי גֹּדֶל עֵרֶךְ הַדְּבָרִים בְּלֵב רֹב בְּנֵי אָדָם לְפִי מִעוּט הִמָּצְאָם אֶצְלָם. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כריתות ו ב שֶׁחִיּוּב הַכָּרֵת וְהַקָּרְבָּן אֵינוֹ עַד שֶׁיָּסוּךְ מִמֶּנּוּ שִׁעוּר כַּזַּיִת, וְשֶׁלֹּא חִיְּבָנוּ הַכָּתוּב שם ה ב אֶלָּא עַל אוֹתוֹ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה וְלֹא עַל אַחֵר שֶׁיַּעֲשֶׂה שׁוּם אָדָם, וְקַבָּלָה בְּיָדֵינוּ שם שֶׁנֵּס נַעֲשָׂה בּוֹ שֶׁיַּסְפִּיק לְעוֹלָם. וּמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם שֶׁאֵין מוֹשְׁחִין בּוֹ לְדוֹרוֹת כָּל הַכֹּהֲנִים הַמִּתְחַנְּכִים לַעֲבוֹדָה אֶלָּא כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה וּמַלְכֵי בֵּית דָּוִד, וְכָל שְׁאָר מְלָכִים אֵינָם נִמְשָׁחִין בְּזֶה הַשֶּׁמֶן אֶלָּא בְּשֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן, וְהַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בְּמַעֲשֵׂה מְשִׁיחַת הַמֶּלֶךְ לְמַעֲשֵׂה מְשִׁיחַת הַכֹּהֵן. וּמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם שֶׁאֵין מוֹשְׁחִין מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עָלָיו מַחְלֹקֶת, וְעַל כֵּן נִמְשַׁח שְׁלֹמֹה. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי ראשון מִכְּרִיתוֹת פ"א ופ"ב מהלכות כלי המקדש וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ שֶׁל אִסּוּר מְשִׁיחַת הַשֶּׁמֶן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּמָּצֵא וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְסָךְ מִמֶּנּוּ כַּזַּיִת בְּמֵזִיד, חַיָּב כָּרֵת, בְּשׁוֹגֵג, חַיָּב חַטָּאת קְבוּעָה.

1 שלא לסוך בשמן המשחה זר, שנאמר "על בשר אדם, לא ייסך" שמות ל,לב.