משנה תורה, מצוות לא תעשה ע״ה

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

75 ספר המצוות פתח ↗

שהזהיר כהן טמא מעבוד, והוא אמרו יתברך לכהנים וינזרו מקדשי בני ישראל. ובתשיעי מסנהדרין דף פ"ג: אמרו מנין לכהן טמא ששמש שהוא במיתה דכתיב דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו, ואמר במקום אחר ומתו בו כי יחללוהו, וכמו שהחלול ההוא הוא במיתה בידי שמים כן הוא, אמרו ולא יחללו את שם קדשי ואם חלל ועבד בטומאה חייב מיתה בידי שמים. אמור אל הכהנים, הלכות ביאת מקדש פ"ד:

75 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן טָמֵא – שֶׁלֹּא יְעַבֵּד כֹּהֵן בְּעוֹדוֹ טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כב ב וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפֶרֶק תְּשִׁיעִי מִסַּנְהֶדְרִין פג, ב מִנַּיִן לְטָמֵא שֶׁשִּׁמֵּשׁ שֶׁהוּא בְּמִיתָה כְּלוֹמַר מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם? דִּכְתִיב דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ. וּכְתִיב בְּמָקוֹם אַחֵר וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתַבְנוּ בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, כִּי לִכְבוֹד הַבַּיִת וּמַעֲלַת הָעֲבוֹדָה נִתְרַחֵק מִמֶּנָּה כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בְּמַעֲלָתוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ, וּמַעֲלַת הָאָדָם בְּטָהֳרָה יָדוּעַ לְכָל מֵבִין. דִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מַה הֵן הַטֻּמְאוֹת הַמְּטַמְּאוֹת מִדְּרַבָּנָן וּבְאֵיזֶה עִנְיָן יִטְהַר הַטָּמֵא מִטֻּמְאָתוֹ, וְאֵיזוֹ טֻמְאָה צְרִיכָה הַזָּאָה וְקָרְבָּן לְטַהֲרָתָהּ, וְאֵיזוֹ אֵינָהּ צְרִיכָה אֶלָּא טְבִילָה וְהֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ, וּמִכְּלַל הָעִנְיָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת מִשּׁוּם טֻמְאָה כִּי אִם בִּטְבִילָה, וְאֵיזוֹ טֻמְאָה צְרִיכָה שִׁבְעָה יָמִים לְטָהֳרָתָהּ, וְאֵיזוֹ יַסְפִּיק לָהּ יוֹם אֶחָד. וְיֶתֶר רֻבֵּי פְּרָטֵי עִנְיָנִים אֵלֶּה אֲשֶׁר רָבוּ לְמַעְלָה יִתְבָּאֲרוּ כֻּלָּם בְּסֵדֶר טְהָרוֹת שם. וְנוֹהֶגֶת בַּכֹּהֲנִים בִּזְמַן הַבַּיִת, וְכֹהֵן הָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְעָבַד בְּטֻמְאָה חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם עי' רמב"ם הל' ביאת מקדש פ"ד ה"א.

1 שלא יעבוד כהן טמא, שנאמר "וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל" ויקרא כב, ב.