משנה תורה, מצוות לא תעשה נ״ג

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

53 ספר המצוות פתח ↗

שהזהירנו מהתחתן בזכרי עמון ומואב לבד אפילו אחר הכנסם בדת. והוא אמרו יתעלה לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה', והעובר על לאו זה לוקה כלומר שגר עמוני ומואבי כשבא על ישראלית בנשואין לוקין שניהם מן התורה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו ביבמות. כי תצא למלחמה, שם:

53 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא יָבוֹא עַמֹּנִי וּמֹאָבִי בִּקְהַל הַשֵּׁם – שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּן עִם הַזְּכָרִים מִבְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב לְעוֹלָם וַאֲפִילּוּ אַחַר שֶׁיִּתְגַּיְּרוּ, שֶׁנֶּאֱמַר דברים כג ו לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְיָ עַד עוֹלָם. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּפָּרָשָׁה, עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ וְגוֹ' וְהוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב מִזֶּה, גֹּדֶל מַעֲלַת גְּמִילוּת חֲסָדִים וְהַרְחָקַת מִדַּת הַנְּבָלָה וְהַכִּילוּת, וְעַל כֵּן צִוָּנוּ לִקְבֹּעַ שִׂנְאָה עִמָּהֶם שֶׁהִשְׁחִיתוּ וְהִתְעִיבוּ לְהַרְאוֹת תַּכְלִית רִשְׁעָם וְנַבְלוּתָם, שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים אֲפִלּוּ בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם לִקְרַאת קָהָל גָּדוֹל עַיְפֵי הַדֶּרֶךְ הָעוֹבְרִים בִּגְבוּלָם, וַאֲשֶׁר שָׂכַר עֲלֵיהֶם מוֹאָב אֶת בִּלְעָם לְקַלְּלָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמִּצְרִים שֶׁעָבְדוּ בָּנוּ וְצִעֲרוּנוּ זְמַן רַב לֹא נִתְרַחַקְנוּ מֵהֶם כִּי אִם עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי. וְיָדַעְנוּ בָּזֶה שֶׁיָּפֶה לוֹ לְאָדָם לַעֲשׂוֹת כַּמָּה חֲטָאִים וְלֹא נְבָלָה אַחַת גְּדוֹלָה, כִּי בְּהַסְכָּמָתוֹ בַּעֲשִׂיַּת הַנְּבָלָה הַמְּכֹעֶרֶת, וְלֹא יָחוּשׁ לְגַלּוֹת דַּעְתּוֹ וּבָשְׁתּוֹ נֶגֶד עַמִּים רַבִּים מַרְאֶה בָּזֶה רֹעַ מִזְגּוֹ וְתַכְלִית פְּחִיתוּתוֹ, וְכִי אֵין בּוֹ עוֹד תַּקָּנָה לְהַכְשִׁיר עַצְמוֹ וּלְהֵיטִיב מַעֲשֵׂהוּ, וְנִתְחַזֵּק עִוּוּתוֹ עַד שֶׁלֹּא יוּכַל לִתְקֹן, וְאִישׁ כָּמוֹהוּ אֵינֶנּוּ רָאוּי לְהִתְעָרֵב בְּעַם הַקֹּדֶשׁ הַמְּבֹרָךְ. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יבמות עו, ב, שֶׁהַזְּכָרִים דַּוְקָא מִבְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב הֵם וּבְנֵיהֶם עַד עוֹלָם הוּא שֶׁאֲסוּרִין לָבוֹא בַּקָּהָל, אֲבָל הַנְּקֵבוֹת מֻתָּרוֹת מִיָּד שֶׁתִּתְגַּיֵּרְנָה, וְאָמְרוּ בְּטַעַם זֶה, לְפִי שֶׁהָאִישׁ דַּרְכּוֹ לְקַדֵּם, אֲבָל לֹא הַנְּקֵבוֹת, כְּלוֹמַר שֶׁהֵן לֹא הָיְתָה יָדָן בַּנְּבָלָה כְּשֶׁלֹּא קִדְּמוּ יִשְׂרָאֵל בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הָאִשָּׁה לָצֵאת, וְהָאֵל לֹא יְעַוֵּת מִשְׁפָּט לַעֲנֹשׁ הָאִשָּׁה בִּשְׁבִיל נְבָלַת הָאִישׁ, חָלִילָה לָאֵל מֵרֶשַׁע, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק שְׁמִינִי מִן יְבָמוֹת וְסוֹף קִדּוּשִׁין א"ה סימן ד. וְאִסּוּר זֶה, הָיָה נוֹהֵג קֹדֶם שֶׁעָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל יְרוּשָׁלַיִם וְהִגְלָה אֶת יִשְׂרָאֵל וְגַם בִּלְבֵּל כָּל הָאֻמּוֹת וְעֵרְבָן זֶה בָּזֶה, שֶׁהוּא מָלַךְ עַל כָּל הָעוֹלָם, אֲבָל אַחַר שֶׁבִּלְבֵּל סַנְחֵרִיב הָעוֹלָם וְנִתְעָרְבוּ בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב עִם שְׁאָר אֻמּוֹת הָעוֹלָם הֻתְּרוּ הַכֹּל מִיָּד שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ, שֶׁחֲזָקָה הִיא שֶׁכָּל הַפּוֹרֵשׁ וּבָא לְהִתְגַּיֵּר שֶׁהוּא פּוֹרֵשׁ מִשְּׁאָר אֻמּוֹת שֶׁהֵן רֹב כְּנֶגֶד בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב וּכְנֶגֶד מִצְרִיִּים וַאֲדוֹמִיִּים שֶׁנֶּאֶסְרוּ גַּם כֵּן, כְּמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב בָּהֶן בְּסָמוּךְ מצוה תקסג ד בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. וּלְפִיכָךְ כָּל שֶׁיִּתְגַּיֵּר בַּזְּמַן הַזֶּה אֵין לָנוּ לַחְקֹר עָלָיו כְּלָל אֵי מִזֶּה עַם הוּא, אֶלָּא מֻתָּר מִיָּד מֵאֵיזֶה עַם שֶׁיִּהְיֶה.

1 שלא יישא עמוני ומואבי בת ישראל לעולם, שנאמר "לא יבוא עמוני ומואבי, בקהל ה'" דברים כג,ד.