משנה תורה, מצוות לא תעשה מ״ז

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

47 ספר המצוות פתח ↗

הזהירנו שלא לתור אחר לבבנו עד שנאמין דעות הפך הדעות שחייבתנו התורה אבל נקצר מחשבותינו ונשים להן גבול נעמוד אצלו, והוא מצות התורה ואזהרותיה. והוא אמרו ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. ולשון ספרי אחרי לבבכם זה מינות כענין שנאמר ומוצא אני מר ממות את האשה וגו' ואחרי עיניכם זה זנות כענין שנאמר ויאמר שמשון לאביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני, רוצה לומר המשך אחר התאוות הגשמיות והתעסק המחשבה בהן. שלח לך, מדע הלכות ע"ז וחקות העכו"ם פ"ב:

47 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים שנ' לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וגו':

1 שלא לתור אחר מחשבות הלב וראיית העיניים, שנאמר "ולא תתורו . . ." במדבר טו,לט.

47 ספר מצוות קטן פתח ↗

שלא לתור אחר לבו כדכתיב ולא תתורו אחרי לבבכם במדבר ט״ו:ל״ט

47 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לָתוּר אַחַר מַחְשֶׁבֶת הַלֵּב וּרְאִיַּת הָעֵינַיִם – שֶׁלֹּא נָתוּר אַחַר מַחְשֶׁבֶת הַלֵּב וּרְאִיַּת הָעֵינַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר טו לט וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. עִנְיַן לָאו זֶה שֶׁנִּמְנַעְנוּ שֶׁלֹּא נְיַחֵד מַחְשְׁבוֹתֵינוּ לַחְשֹׁב בְּדֵעוֹת שֶׁהֵם הֵפֶךְ הַדַּעַת שֶׁהַתּוֹרָה בְּנוּיָה עָלָיו, לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר לָבוֹא מִתּוֹךְ כָּךְ לְמִינוּת, אֲבָל אִם יַעֲלֶה עַל לִבּוֹ רוּחַ לַחְשֹׁב בְּאוֹתָן דֵּעוֹת הָרָעִים יְקַצֵּר מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּהֶם, וִישַׁנֶּה לַחְשֹׁב בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּיִּים וְהַטּוֹבִים, וּכְמוֹ כֵן שֶׁלֹּא יִרְדֹּף הָאָדָם אַחַר מַרְאֵה עֵינָיו, וּבִכְלַל זֶה שֶׁלֹּא נִרְדֹּף אַחַר תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אַחֲרִיתָם רָעָה וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ברכות יב, ב וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם זוֹ מִינוּת, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם זוֹ זְנוּת, שֶׁנֶּאֱמַר שופטים יד ג וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי. שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ נִגְלֶה, כִּי בָּזֶה יִשָּׁמֵר הָאָדָם מֵחֲטֹא לַה' יִתְבָּרַךְ כָּל יָמָיו, וְהַמִּצְוָה הַזֹּאת בֶּאֱמֶת יְסוֹד גָּדוֹל בַּדָּת, כִּי הַמַּחְשָׁבוֹת הָרָעוֹת אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת, וְהַמַּעֲשִׂים יַלְדֵיהֶן, וְאִם יָמוּת הָאָדָם טֶרֶם יוֹלִיד אֵין זֵכֶר לְבָנִים, נִמְצֵאת זֹאת הַמְּנִיעָה שֹׁרֶשׁ שֶׁכָּל הַטּוֹבוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנָּה. וְדַע בְּנִי וּתְהִי מַרְגְּלָא בְּפֻמָּךְ מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אבות ד ב עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, וּמִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, שֶׁאִם תָּשִׁית דַּעְתְּךָ לְמַלֹּאת תַּאֲוָתְךָ הָרָעָה פַּעַם אַחַת תִּמָּשֵׁךְ אַחֲרֶיהָ כַּמָּה פְּעָמִים, וְאִם תִּזְכֶּה לִהְיוֹת גִּבּוֹר בָּאָרֶץ לִכְבֹּשׁ יִצְרְךָ וְלַעֲצֹם עֵינֶיךָ מֵרְאוֹת בְּרָע פַּעַם אַחַת יֵקַל בְּעֵינֶיךָ לַעֲשׂוֹת כֵּן כַּמָּה פְּעָמִים. כִּי הַתַּאֲוָה תִּמְשֹׁךְ הַבָּשָׂר כִּמְשֹׁךְ הַיַּיִן אֶל שׁוֹתָיו. כִּי הַסּוֹבְאִים לֹא תִּשְׂבַּע נַפְשָׁם לְעוֹלָם בַּיַּיִן, אֲבָל יִתְאַוּוּ אֵלָיו תַּאֲוָה גְּדוֹלָה, וּלְפִי הַרְגִּילָם נַפְשָׁם בּוֹ תֶּחֱזַק עֲלֵיהֶם תַּאֲוָתָם, וְלוּ יִשְׁתּוּ שָׁם כּוֹס מַיִם יָפִיג יְקוֹד אֵשׁ תַּאֲוַת הַיַּיִן וְיֶעֱרַב לָהֶם, כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה כָּל אִישׁ בְּהַרְגִּילוֹ בְּתַאֲווֹת וּבְהַתְמִידוֹ בָּהֶן יֶחֱזַק עָלָיו יִצְרוֹ הָרַע יוֹם יוֹם, וּבְהִמָּנְעוֹ מֵהֶם יִשְׂמַח בְּחֶלְקוֹ תָּמִיד כָּל הַיּוֹם, וְיִרְאֶה כִּי עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים. לְלֹא תּוֹעֶלֶת שֶׁל כְּלוּם. דִּינֵי מִצְוָה זוֹ קְצָרִים, הֲרֵי בֵּאַרְנוּ בְּזֶה רֹב עִקָּרָן הלכות עבודה זרה פרק ג. וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְיִחֵד מַחְשַׁבְתּוֹ בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ שֶׁזָּכַרְנוּ שֶׁמְּבִיאִין הָאָדָם לָצֵאת מִדֶּרֶךְ דֵּעוֹת תּוֹרָתֵנוּ הַשְּׁלֵמָה וְהַנְּקִיָּה וּלְהִכָּנֵס בְּדַעַת הַמַּהְבִּילִים הַכּוֹפְרִים רַע וָמָר. וְכֵן מִי שֶׁהוּא תָּר אַחֵר עֵינָיו, כְּלוֹמַר, שֶׁהוּא רוֹדֵף אַחַר תַּאֲווֹת הָעוֹלָם, כְּגוֹן שֶׁהוּא מֵשִׂים לִבּוֹ תָּמִיד לְהַרְבּוֹת תַּעֲנוּגִים גְּדוֹלִים לְנַפְשׁוֹ מִבְּלִי שֶׁיְּכַוֵּן בָּהֶם כְּלָל לְכַוָּנָה טוֹבָה, כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד בָּרִיא וְיוּכַל לְהִשְׁתַּדֵּל בַּעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ, רַק לְהַשְׁלִים נַפְשׁוֹ בְּתַעֲנוּגִים, כָּל מִי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה עוֹבֵר עַל לָאו זֶה תָּמִיד בְּכָל עֵת עִסְקוֹ, בְּמַה שֶׁאָמַרְנוּ. וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה, לְפִי שֶׁאֵין זֶה דָּבָר מְסֻיָּם שֶׁנּוּכַל לְהַתְרוֹת בּוֹ הָעוֹבֵר עָלָיו, כִּי מִהְיוֹת הָאָדָם בָּנוּי בְּעִנְיָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא יִרְאֶה בְּעֵינָיו לִפְעָמִים יוֹתֵר מִמַּה שֶׁרָאוּי, וּכְמוֹ כֵן אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא תִּתְפַּשֵּׁט הַמַּחְשָׁבָה לִפְעָמִים יוֹתֵר מִן הָרָאוּי, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַגְבִּיל הָאָדָם בָּזֶה בִּגְבוּל יָדוּעַ, גַּם כִּי פְּעָמִים אֶפְשָׁר לַעֲבֹר עַל לָאו זֶה מִבְּלִי שׁוּם מַעֲשֶׂה, וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה מצוה שמה שמו שֶׁכָּל לָאו שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲבֹר עָלָיו מִבְּלִי מַעֲשֶׂה, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו לְפִי הַדּוֹמֶה.