משנה תורה, מצוות לא תעשה מ״ו

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

46 ספר המצוות פתח ↗

שהזהירנו משכון בארץ מצרים לעולם כדי שלא נלמוד ממעשיהם ולא נלך בדרכיהם המגונים והוא אמרו לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד. וכבר נכפל אזהרה בזה שלש פעמים, אמרו בגמרא *הוא במכילתא בשלח: בשלשה מקומות הזהיר הקב"ה את ישראל שלא לשוב למצרים ובשלשה פעמים חזרו ובהם נענשו. אמנם השלשה מקומות אחד מהן אשר זכרנוהו, והשני בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף לראותם, והשלישי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד, אע"פ שהנראה מהדברים שהוא ספור באה הקבלה שהוא אזהרה. וכבר התבאר בגמרא סוכה דף נ"א: כי אלכסנדריא היא מן העיירות האסורות לשכון, ותחום אלכסנדריא מדתה אורך ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה, והיא מכלל ארץ מצרים האסורה לשבת בה אבל מותר ללכת בה בסחורה או לעבור לארץ אחרת. ובבאור אמרו בירושלמי סנהדרין סוף פרק חלק לישיבה אי אתה חוזר אבל אתה חוזר לפרקמטיא ולכבוש הארץ. שופטים ושוטרים, מלכים פ"ה:

46 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

חֻקּוֹתָם נוֹסָפֹת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה כֻּלָּם תִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם נְכוֹנִים. הַמֶּלֶךְ אַל יָשִׁיב עַם

1 שלא לשכון בארץ מצריים לעולם, שנאמר "לא תוסיפון לשוב בדרך הזה, עוד" דברים יז,טז.

46 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעוֹלָם – שֶׁלֹּא נוֹסִיף לָשׁוּב בְּדֶרֶךְ מִצְרַיִם לְעוֹלָם. כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא נֵלֵךְ לִקְבֹּעַ דִּירָתֵנוּ בְּמִצְרַיִם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר דברים יז טז וַיְיָ אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד. וְנִכְפְּלָה הַמְּנִיעָה בָּזֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מכילתא בשלח יד יג בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הִזְהִירָה תּוֹרָה שֶׁלֹּא לָשׁוּב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בִּשְׁלֹשָׁה חָזְרוּ, וּבִשְׁלָשְׁתָּן נֶעֶנְשׁוּ, וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת אֵלּוּ אֶחָד מֵהֶם הוּא שֶׁזָּכַרְנוּ, וְהַשֵּׁנִי הוּא דברים כח סח בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד וְגוֹ'. וְהַשְּׁלִישִׁי שמות יד יג כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִיפוּ וְגוֹ'. וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּן הַנִּגְלֶה שֶׁבּוֹ נִרְאֶה שֶׁיִּהְיֶה סִפּוּר, בָּאָה הַקַּבָּלָה עָלָיו, שֶׁהוּא מְנִיעָה. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁאַנְשֵׁי מִצְרַיִם רָעִים וְחַטָּאִים, וְהָאֵל בָּרוּךְ הוּא הוֹצִיאָנוּ מִשָּׁם וּגְאָלָנוּ בַּחֲסָדָיו מִיָּדָם לְזַכּוֹתֵנוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הָאֱמֶת, וְרָצָה בְּטוּבוֹ הַגָּדוֹל עָלֵינוּ, לְבִלְתִּי נָשׁוּב עוֹד לְהִטַּמֵּא בְּתוֹכָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא נִלְמַד כְּפִירוֹתֵיהֶם, וְלֹא נֵלֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם הַמְּגֻנִּים אֵצֶל תּוֹרָתֵנוּ הַשְּׁלֵמָה. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוכה נא, ב, שֶׁלֹּא הָעִיר מִצְרַיִם לְבַדָּהּ הִיא, בִּכְלַל הָאִסּוּר, אֶלָּא אַף בְּכָל אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא אָסוּר לִשְׁכֹּן, וּמִיָּם אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא בְּאֹרֶךְ אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה וּבְרֹחַב אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה בְּאִסּוּר זֶה. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים. וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְקָבַע דִּירָתוֹ שָׁם עָבַר עַל לָאו זֶה, אֲבָל אֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה, לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, לְפִי שֶׁבִּשְׁעַת הַכְּנִיסָה מֻתָּר הוּא, וּבְהִשְׁתַּקְּעוֹ שָׁם אֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מלכים ה, ח שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ, שֶׁאִם כָּבַשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל פִּי בֵּית דִּין אֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁמֻּתָּר יִהְיֶה לָנוּ לִשְׁכֹּן בָּהּ, וְדִבְרֵי פִי חָכָם חֵן.