משנה תורה, מצוות לא תעשה מ״ב

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

42 ספר המצוות פתח ↗

הזהירנו מללבוש בגד ארוג בצמר ופשתים כמו שהיו לובשים כומרי ע"ז באותו הזמן. והוא אמרו לא תלבש שעטנז, וזה מפורסם היום אצל כומרי ע"ז במצרים. והעובר על לאו זה חייב מלקות. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת כלאים ובשבת וסוטה ומכות. כי תצא, הלכות כלאים פ"י:

42 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לִלְבֹּשׁ שַׁעַטְנֵז – שֶׁלֹּא נִלְבַּשׁ בֶּגֶד הַמְחֻבָּר מִצֶּמֶר וּפִשְׁתִּים, וְזֶהוּ נִקְרָא שַׁעַטְנֵז, וְעַל זֶה נֶאֱמַר דברים כב יא לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו. רֶמֶז מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כָּתַבְתִּי בְּסֵדֶר מִשְׁפָּטִים בְּעִנְיַן מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה מצוה סב. וְהָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב בסהמ"צ ל"ת מב ובמורה נבוכים ח"ג פל"ז בְּטַעַם הָאִסּוּר, לְפִי שֶׁהָיוּ כּוּמָרֵי עֲבוֹדָה זָרָה לוֹבְשִׁין בַּזְּמַן הַהוּא כֵּן, וְהוּא כָּתַב עוֹד כִּי הַיּוֹם עֲדַיִן מְפֻרְסָם הַדָּבָר אֵצֶל כּוּמָרִים שֶׁיֵּשׁ בְּמִצְרַיִם. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יבמות ה, ב רמב"ם כלאים י, ב שֶׁאֵין אָסוּר מִן הַתּוֹרָה מַחְבֶּרֶת צֶמֶר וּפִשְׁתִּים אֶלָּא בְּשׁוּעַ טָווּי וְנוּז, כְּלוֹמַר שֶׁהַצֶּמֶר שׁוּעַ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּלוֹמַר טָרוּף וְטָווּי בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְנוּז בִּפְנֵי עַצְמוֹ, פֵּרוּשׁ נוּז שָׁזוּר עי' נדה סא ב ברש"י ור"ת שם בתוס', וְכֵן הַפִּשְׁתָּן כְּמוֹ כֵן שׁוּעַ טָווּי וְנוּז בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ חִבְּרָם יַחַד כְּגוֹן שֶׁאֲרָגָן אוֹ אֲפִלּוּ קְשָׁרָן זֶה בָּזֶה, מִכֵּיוָן שֶׁעָשָׂה בָּהֶן שְׁנֵי קְשָׁרִים זֶהוּ שַׁעַטְנֵז דְּאוֹרָיְתָא לִלְקוֹת עָלָיו, אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ בָּהֶן שְׁלֹשׁ הַמְּלָאכוֹת שֶׁכָּתַבְנוּ אֵין זֶה שַׁעַטְנֵז דְּאוֹרָיְתָא אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, כְּדַעַת קְצָת הַמְּפָרְשִׁים, וְאֵין לוֹקִין עָלָיו, אֲבָל מִדְּרַבָּנָן אָסוּר כָּל שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהֶן אַחַת מִן הַמְּלָאכוֹת שֶׁזָּכַרְנוּ אוֹ שׁוּעַ אוֹ טָווּי אוֹ נוּז, וְזֶהוּ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כלאים פ"ט מ"ט הַלְּבָדִין אֲסוּרִין, כְּלוֹמַר מִדְּרַבָּנָן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שׁוּעַ. וּמִן הַמְּפָרְשִׁים שֶׁאָמְרוּ דְּבִמְלָאכָה אַחַת מֵאֵלּוּ אֲסוּרִין מִדְּאוֹרַיְתָא, וּכְשֶׁאָמְרוּ בְּכָאן אֲסוּרִין, כְּלוֹמַר מִדְּאוֹרַיְתָא. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יומא סט, א בְּעִנְיָן זֶה, אֲפִלּוּ עֲשָׂרָה מַצָּעוֹת זֶה עַל גַּב זֶה וְכִלְאַיִם תַּחְתֵּיהֶן אָסוּר לֵשֵׁב עֲלֵיהֶן, דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא תִּכָּרֵךְ נִימָא עַל בְּשָׂרוֹ, וְדָבָר זֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה רמב"ם שם ה' יב, יג, כְּשֶׁאוֹתָן הַכִּלְאַיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת הֵן רַכִּין, כִּי אָז יֵשׁ בַּדָּבָר חֲשָׁשׁ זֶה שֶׁל כְּרִיכָה, וְאִסּוּר זֶה הוּא מִדְּרַבָּנָן, דְּאִלּוּ מִדְּאוֹרַיְתָא מֻתָּר וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵן רַכִּין, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ ויקרא יט, יט, אֲבָל אַתָּה מַצִּיעוֹ תַּחְתֶּיךָ. וּבַיְּרוּשַׁלְמִי כלאים ט, א אָמְרוּ דְּכָרִים וּכְסָתוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן קָשִׁים בִּמְלֵאִים אָסוּר לֵשֵׁב עֲלֵיהֶן מִדְּרַבָּנָן, לְפִי שֶׁהֵן נִכְפָּלִים עַל הַיּוֹשֵׁב בָּהֶם אֲבָל בירושלמי בְּרֵיקָן בְּרַכִּין דְּלֵיכָּא חֲשַׁשׁ הַעֲלָאָה מֻתָּר לֵשֵׁב בָּהֶן, מִכֵּיוָן שֶׁהֵם קָשִׁין. וְטַעַם הָעִנְיָן מִפְּנֵי שֶׁהַכָּתוּב אָסַר שַׁעַטְנֵז בִּלְשׁוֹן לְבִישָׁה, כְּלוֹמַר דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ הוּא שֶׁאָסוּר וְלֹא בְּעִנְיָן אַחֵר. וּמִטַּעַם זֶה הִתִּירוּ לָנוּ מוֹרֵינוּ יִשְׁמְרֵם אֵל, לָתֵת עַל רֹאשֵׁנוּ כּוֹבָעִים הָעֲשׂוּיִים מִלְּבָדִים לְהָגֵן מִן הַשֶּׁמֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם גַּם כֵּן קָשִׁים מְאֹד, וּלְפִיכָךְ אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כִּלְאַיִם הִתִּירוּ אוֹתָן, לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְבִישָׁה בְּדָבָר קָשֶׁה כָּל כָּךְ, וְיֵשׁ שֶׁרוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ בָּזֶה, וְלֹא מִחוּ בְּיָדוֹ. וּמִטַּעַם זֶה שֶׁדֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ אָסְרָה תּוֹרָה הִתִּירוּ גַּם כֵּן לְמוֹכְרֵי כְּסוּת לִמְכֹּר כְּדַרְכָּן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוְּנוּ לְהִתְחַמֵּם בָּהֶן כְּלָל, וּמִכָּל מָקוֹם אַף עַל פִּי שֶׁהִתִּירוּ דָּבָר זֶה, הַסַּרְסוּרִין הַצְּנוּעִים וְטוֹבִים מַפְשִׁילִים בִּגְדֵי הַכִּלְאַיִם כְּשֶׁמּוֹכְרִין אוֹתָם בְּמַקֵּל לַאֲחוֹרֵיהֶן, שֶׁלֹּא יִגְּעוּ בָּהֶן. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה רמב"ם שם ה"ה, שֶׁהַכִּלְאַיִם אֵין לָהֶן שִׁעוּר, אֲפִלּוּ חוּט אֶחָד בְּבֶגֶד גָּדוֹל אוֹסֵר הַכֹּל עַד שֶׁיָּסִיר אוֹתוֹ. הַכָּלָךְ רמב"ם שם ה"א, שֶׁהוּא כְּעֵין צֶמֶר, וְהוּא גָּדֵל עַל הָאֲבָנִים שֶׁבְּיָם הַמֶּלַח, אָסוּר עִם הַפִּשְׁתָּן מִדְּרַבָּנָן, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה, מְבֹאָרִים בְּמַסֶּכֶת כִּלְאַיִם פ"ט וּבְמַסֶּכֶת שַׁבָּת וּבְסוֹף מַכּוֹת. וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְלָבַשׁ כִּלְאַיִם דְּאוֹרָיְתָא אוֹ הִתְכַּסָּה בָּהֶן, חַיָּב מַלְקוּת. וּבְכִלְאַיִם דְּרַבָּנָן חַיָּב מַכַּת מַרְדּוּת. וְהַלּוֹבֵשׁ כִּלְאַיִם וַאֲפִלּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא אַחַת, אֲבָל הוֹצִיא רֹאשׁוֹ מִן הַבֶּגֶד וְהֶחְזִירוֹ, הוֹצִיא רֹאשׁוֹ וְהֶחְזִירוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּשַׁט הַבֶּגֶד כֻּלּוֹ, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. וּבַמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהוּא חַיָּב אַחַת עַל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ? כְּשֶׁהִתְרוּ בּוֹ הַתְרָאָה אַחַת, אֲבָל אִם הִתְרוּ בּוֹ וְאָמְרוּ לוֹ פְּשֹׁט וְהוּא לָבוּשׁ בּוֹ, וְשָׁהָה כְּדֵי לִלְבֹּשׁ וְלִפְשׁוֹט אַחַר שֶׁהִתְרוּ בּוֹ, הֲרֵי זֶה חַיָּב עַל כָּל שְׁהִיָּה וּשְׁהִיָּה שֶׁהִתְרוּ בּוֹ עָלֶיהָ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּשַׁט.

1 שלא ללבוש שעטנז כמו שלובשין כומרי עבודה זרה, שנאמר "לא תלבש שעטנז" דברים כב,יא.