משנה תורה, מצוות לא תעשה שמ״ח

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

348 ספר המצוות פתח ↗

שהזהירנו שלא לשכב עם הבהמות זכריהן ונקבותיהן. והוא אמרו יתעלה ובכל בהמה לא תתן שכבתך. והעובר על לאו זה במזיד חייב סקילה ואם לא יסקל הנה הוא בכרת, ואם היה שוגג יביא חטאת קבועה:

348 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לִשְׁכַּב עִם בְּהֵמָה – שֶׁלֹּא לִשְׁכַּב עִם הַבְּהֵמוֹת, בֵּין שֶׁבָּא הָאִישׁ עַל הַבְּהֵמָה אוֹ שֶׁהֵבִיא בְּהֵמָה עָלָיו הַכֹּל בַּכְּלָל סנהדרין נד ב, וּבִכְלַל הַבְּהֵמָה חַיָּה גַּם כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יח כג וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. שֶׁהַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַמִּינִין שֶׁבָּרָא בְּעוֹלָמוֹ עוֹשִׂין פֵּרוֹת לְמִינֵיהֶן, וּכְמוֹ שֶׁבָּא בַּכָּתוּב בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה שֶׁכָּתוּב בְּכָל מִין וּמִין לְמִינֵהוּ. וּמֵהֱיוֹת חֶפְצוֹ בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה, לֹא תִּמָּצֵא הַבְּרָכָה וְהַגְּדֻלָּה בְּמָה שֶׁהוּא בְּהֶפֶךְ. כְּמוֹ שֶׁיָּדוּעַ לָנוּ בַּפְּרָדוֹת שֶׁבָּאוֹת מִתַּעֲרֹבֶת שְׁנֵי מִינִין, שֶׁאֵינָן פָּרוֹת וְרָבוֹת. וְכֵן כָּל אִילָן הַמֻּרְכָּב מִשְּׁנֵי אִילָנוֹת, לֹא יִצְלַח לַעֲשׂוֹת פְּרִי כָּמוֹהוּ וְכָל שֶׁכֵּן בְּמִין הָאָדָם שֶׁהוּא מֻבְחָר מִכָּל הַמִּינִים שֶׁאֵין רָאוּי שֶׁיִּתְעָרֵב בְּמִין הַבְּהֵמָה הַפָּחוּת וְהַגָּרוּעַ. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁפֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין שם שֶׁאֵין חִלּוּק בָּזֶה בֵּין בְּהֵמָה גְּדוֹלָה לִקְטַנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר שם וּבְכָל בְּהֵמָה, כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ בְּיוֹם לֵדָתָהּ, וְאֵין חִלּוּק בֵּין הַבָּא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ אוֹ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ בְּכָל עִנְיָן, כֵּיוָן שֶׁהֶעֱרָה בָּהּ, כְּלוֹמַר, כְּשֶׁהִכְנִיס רֹאשׁ הָעֲטָרָה אוֹ שֶׁהֶעֱרָת הַבְּהֵמָה בּוֹ, שְׁנֵיהֶן נִסְקָלִים, הוּא וְהִיא, אִם הוּא גָּדוֹל, כְּלוֹמַר שֶׁהִגִּיעַ לִכְלַל עֳנָשִׁין, וְהוּא מֵזִיד. אֲבָל בְּשׁוֹגֵג אֵין הַבְּהֵמָה נִסְקֶלֶת. וְאִם יֵשׁ לוֹ מִתֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה הַבְּהֵמָה נִסְקֶלֶת עַל יָדוֹ וְהוּא פָּטוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ לִכְלַל עֳנָשִׁין וּמִכָּל מָקוֹם רָאוּי לְיַסְּרוֹ. וְאִם הוּא פָּחוּת מִתֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד אֲפִלּוּ הַבְּהֵמָה אֵינָהּ נִסְקֶלֶת עַל יָדוֹ. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בְּסוֹף הַסֵּדֶר נִכְתֹּב מְקוֹמָן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְעוֹבֵר עָלֶיהָ בְּמֵזִיד וְיֵשׁ עֵדִים וְהַתְרָאָה נִסְקָל, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְאִם אֵין עֵדִים, בְּכָרֵת, בְּשׁוֹגֵג חַיָּב לְהָבִיא חַטָּאת קְבוּעָה בִּזְמַן הַבַּיִת.

1 שלא לשכב עם בהמה, שנאמר "ובכל בהמה לא תיתן שכובתך, לזרע" ראה ויקרא יח,כ; ויקרא יח,כג.