משנה תורה, מצוות לא תעשה של״א

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

331 ספר המצוות פתח ↗

הזהיר מגלות ערות אשת אב. והוא אמרו ערות אשת אביך לא תגלה, והעובר על לאו זה בכרת, וכשהעידו בו עדים יסקל אם היה מזיד ואם היה שוגג מביא חטאת קבועה. הנה התבאר לך שהבא על אמו חייב עליה משום אשת אב בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו כמו שהתבאר בסנהדרין:

331 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אָב וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ – שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אָב וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יח ח עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּעִנְיַן הַקְּרוֹבוֹת לעיל מצוה קצ. וְעוֹד יֵשׁ לָנוּ לוֹמַר, כִּי הַטַּעַם בָּזֶה לְפִי שֶׁיִּהְיֶה בַּדָּבָר קָלוֹן אֵצֶל אָבִיו. וּכְבָר כָּתַבְנוּ בְּמִצְוַת כִּבּוּד אָב מצוה לג הַתּוֹעֶלֶת הַנִּמְצָא לָנוּ בִּכִבּוּד הָאָבוֹת. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין נג, א, שֶׁאֵשֶׁת אָבִיו אֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה בֵּין מִן הָאֵרוּסִין פֵּרוּשׁ מִן הַקִּדּוּשִׁין, בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין, בֵּין בְּחַיֵּי אָבִיו וַאֲפִילּוּ גֵּרְשָׁהּ, בֵּין אַחֲרֵי מוֹתוֹ. וְכֵן מָה שֶׁאָסְרוּ יבמות כא, א לְגֶדֶר אִסּוּר זֶה, אֵשֶׁת אֲבִי אָבִיו. כְּלוֹמַר אֵשֶׁת זְקֵנוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ זְקֵנָתוֹ. וְכֵן אָסְרוּ גַּם כֵּן אֵשֶׁת אֲבִי זְקֵנוֹ, וְכֵן אֵשֶׁת אֲבִי אֵם זְקֵנוֹ. וְכֵן עַד מַעְלָה מַעְלָה אֲפִלּוּ עַד יַעֲקֹב. וְאָסְרוּ גַּם כֵּן לְגֶדֶר אִסּוּר זֶה אֵשֶׁת אֲבִי אִמּוֹ בִּלְבַד. וְהַטַּעַם, לְפִי שֶׁעִקַּר אִסּוּר זֶה הוּא מִצַּד אָבוֹת דְּהַיְנוּ אֵשֶׁת אָב, עַל כֵּן הֶחְמִירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יוֹתֵר בְּצַד הָאָבוֹת, וְאָמְרוּ שֶׁיְּהֵא אָסוּר לְמַעְלָה עַד לְעוֹלָם. וּבְצַד הָאֵם לֹא גָּזְרוּ אֶלָּא בְּאֵשֶׁת אֲבִי אִמּוֹ לְבַד, וְהוּא כְּעֵין הַחִלּוּק שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה בְּאִסּוּר הָאֵם. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ הֵם בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁנִּכְתֹּב לְמַטָּה בְּסוֹף הַסֵּדֶר מצוה ריא א"ה שם. וְזֹאת מִן הָעֲרָיוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ עָלֶיהָ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם בִּכְלָל, אֲבָל חִלּוּק יֵשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל לִשְׁאָר הָאֻמּוֹת, שֶׁבִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת אֵין נִקְרֵאת אֵשֶׁת אָבִיו אֶלָּא עַל יְדֵי בְּעִילָה, וּבְיִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּקִדּוּשִׁין, וְכֵן בְּעִנְיַן הַשְּׁנִיּוֹת שֶׁאֵין אִסּוּר שְׁנִיּוֹת בָּאֻמּוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְעוֹבֵר עָלֶיהָ וְשָׁכַב אֶת אֵשֶׁת אָבִיו בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת, וּבְעֵדִים וּבְהַתְרָאָה נִסְקָל, בְּשׁוֹגֵג חַיָּב לְהָבִיא חַטָּאת קְבוּעָה בִּזְמַן הַבַּיִת. וְאִם שָׁכַב עִם אַחַת מִן הַשְּׁנִיּוֹת לוֹקֶה מַכַּת מַרְדּוּת.

1 שלא לגלות ערוות אשת אב, שנאמר "ערוות אשת אביך, לא תגלה" ויקרא יח,ח.