משנה תורה, מצוות לא תעשה ל״ג

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

33 ספר המצוות פתח ↗

שהזהירנו מנחש, כמאמר הריקים כבר חזרתי מן הדרך לא ישלם לי צרכי, והיום יום ראשון מה שראיתי בו מן הדבר פלוני לא ארויח דבר, וזה האופן רב מאד אצל ההמון העניים בדעת הסכלים, וכל מי שיעשה מעשה על פי הנחש לוקה, כאמרו לא ימצא בך מעונן ומנחש. וכבר נכפלה אזהרה זו באמרו לא תנחשו, ואמרו לא תנחשו כגון אלו המנחשים בחולדה ובעופות ובכוכבים. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בשביעי משבת. שם, שם:

33 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא לנחש שנ' לא תנחשו:

1 שלא לנחש, שנאמר "לא תנחשו" ויקרא יט,כו.

33 ספר מצוות קטן פתח ↗

שלא לנחש דכתיב לא תנחשו. ויקרא יט

33 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לְנַחֵשׁ – שֶׁלֹּא נֵלֵךְ אַחֲרֵי נְחָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יט כו לֹא תְנַחֲשׁוּ וְנִכְפַּל בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר דברים יח י לֹא יִמָּצֵא בְּךָ וְגוֹ' וּמְנַחֵשׁ. וְאָמְרוּ בְּסִפְרֵי שׁוֹפְטִים: מְנַחֵשׁ כְּגוֹן הָאוֹמֵר נָפְלָה פִּתִּי מִפִּי, נָפַל מַקֵּל מִיָּדִי עָבַר נָחָשׁ מִימִינִי וְשׁוּעָל מִשְּׂמֹאלִי, וְיִמָּנַע מִפְּנֵי כֵן מֵעֲשׂוֹת שׁוּם מַעֲשֶׂה. וּבַסִּפְרָא אָמְרוּ קדושים ו ב לֹא תְנַחֲשׁוּ כְּגוֹן אֵלּוּ הַמְנַחֲשִׁים בְּחֻלְדָּה וּבְעוֹפוֹת וּבְכוֹכָבִים וְכַיֹּצֵא בָּהֶן, עַד כָּאן. וּכְגוֹן מַה שֶׁיֹּאמְרוּ הֲמוֹנֵי הָעַמִּים הַסְּכָלִים כֵּיוָן שֶׁשָּׁב מִדַּרְכּוֹ שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ, אוֹ צְבִי הִפְסִיקוֹ אוֹ עוֹרֵב צוֹעֵק עוֹבֵר עַל רֹאשׁוֹ, אוֹ כֵּיוָן שֶׁרָאָה דָּבָר פְּלוֹנִי בִּתְחִלַּת הַיּוֹם לֹא יַרְוִיחַ הַיּוֹם, אוֹ שׁוּם מִקְרֶה רַע יְבוֹאֵהוּ. וְכָל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הֵם בִּכְלַל לָאו זֶה. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁעִנְיָנִים אֵלֶּה הֵם דִּבְרֵי שִׁגָּעוֹן וְסִכְלוּת גְּמוּרָה, וּלְעַם קָדוֹשׁ אֲמִתִּי אֲשֶׁר בָּחַר הָאֵל לֹא יֵאוֹת לָהֶם שֶׁיִּשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שֶׁקֶר. וְעוֹד שֶׁהֵם סִבָּה לְהַדִּיחַ הָאָדָם מֵאֱמוּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְלָבוֹא מִתּוֹכָם לִכְפִירָה גְּמוּרָה שֶׁיַּחְשֹׁב כָּל טוֹבָתוֹ וְרָעָתוֹ וְכָל אֲשֶׁר יִקְרֵהוּ שֶׁהוּא דָּבָר מִקְרִי, לֹא בְּהַשְׁגָּחָה מֵאֵת בּוֹרְאוֹ, וְנִמְצָא יוֹצֵא בְּכָךְ מִכָּל עִקְּרֵי הַדָּת, עַל כֵּן כִּי חָפֵץ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטוֹבָתֵנוּ צִוָּנוּ לְהָסִיר מִלִּבֵּנוּ מַחְשָׁבָה זוֹ וְלִקְבֹּעַ בִּלְבָבֵנוּ, כִּי כָּל הָרָעוֹת וְהַטּוֹבוֹת מִפִּי עֶלְיוֹן תֵּצֶאנָה לְפִי מַעֲשֵׂה הָאָדָם אִם טוֹב וְאִם רָע, וְהַנְּחָשִׁים אֵינָם מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב במדבר כג כג, כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל. פְּרָטֵי הַמִּצְוָה בְּפֶרֶק שְׁבִיעִי מִשַּׁבָּת בפ"ו מסנהדרין וּבְתוֹסֶפְתָּא דְּשַׁבָּת פ"ח. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְעָשָׂה שׁוּם מַעֲשֶׂה עַל פִּי הַנַּחַשׁ בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה לוֹקֶה, וְדַוְקָא בְּבֵית דִּין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בְּכָל מָקוֹם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בַּמֶּה שֶׁקָּדַם. וּבְמָה שֶׁנִּכְתֹּב לוֹקֶה, הַכַּוָּנָה הִיא בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, שֶׁאֵין דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ אֶלָּא בְּמוֹסֵר לְבַד, לְפִי שֶׁמִּיתָתוֹ הַצָּלָה וּתְחִיָּה לַאֲחֵרִים טוֹבִים מִמֶּנּוּ.